אור שמח על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ה · הלכה ד
לפיכך מי שהיו הדברים מוכיחין כו':
הנה רבינו הסביר דלא הוי אונס, רק במתנה היכי דמסר מודעא לא בעי אונס, וכאן דהוי כאונס הוי מתנתא טמירתא מודעא לה, אמנם אינו מובן כ"כ מה דהוי זה בגדר מתנה כיון שאיננה רוצית להתקדש בלא שיכתוב לה נכסיו א"כ אישותה הוי הדמים, רק משום דכתב לה נכסיו טרם שקדשה ויכולה היה לחזור הוי כמתנה בכ"ז דחוק למיחשב זה לאונסא דאתיא מנפשיה במתנה רק דהוי כנותן לה ע"מ שתתקדש אליו, אבל כיון שנתקדשה אין זה דומה למתנה ואונס קצת, ופוק חזי בירושלמי ריש פ' אעפ"י רוצה אדם כו' לקרות חתנו של פלוני כו' יעו"ש. ויתכן לומר דמשום דכתב לה כל נכסיו וזה לא עביד אינש דלא לשייר לנפשיה ואפילו במקום ברתא ומכל שכן עבור קדושי אשה מוכחא דלא גמיר להקנות לכן מתנתא קמייתא הוי מודעא לה, ואולי לזה כוון הראב"ד א"א כגון המעשה שהוא מביא פירוש בכותב כל נכסיו, ולא כדמורה לשון רבינו על שדה אחת, ורק בכה"ג דכתב לה כל נכסיו הוי מודעא מתנתא טמירתא ודוק: