אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ג · הלכה ח

הלכה ה

וכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ואינו צריך לכפול התנאי כו':
הרב במשל"מ נסתפק בתנאי דלשעבר אם מתנה על דבר שעבר אם בעי כפילות, דאם הוא באופן שמתנה, המעשה קיים מעכשיו ועדיפא טפי מתנאי דמעכשיו, והעיר מהך דאמר לר"מ בעי תנאי כפול בסוטה אף ע"ג דאם שטית הוא ענין שלעבר, וזה כבר ישבתי דלר"מ לטעמו דאמר בפרק מי שאחזו בברייתא דהר"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא, אף עפ"י שלא נתקיים התנאי ה"ז גט, לפי שלא אמר אם לא תשמשי כו' יעו"ש וע"מ כאומר מעכשיו דמי ואפ"ה בעי כפילות, א"כ ה"ה בתנאי דלשעבר, רק אנן קיי"ל במעכשיו דלא בעי תנאי כפול וה"ה בתנאי דלשעבר, ומצאתי לאחרונים ובראשם הבני אהובה שהקדימוני בזה:
אולם ראיה עצומה דבתנאי דלשעבר לא בעי לכפול מהך דתנן בפרק מי שמת האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ואם נקבה תטול מאתים יעו"ש, וא"כ קשה באם אמר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה הא לא הוי תנאי כפול ובשלמא למאי דהוי בעי לאוקמי דאמר לכשתלד דיזכה העובר לכשיולד ויצא לאויר העולם, א"כ שפיר דלא בעינן בהא דיני תנאים, דהא המעשה אינו נעשה אלא אח"כ וכמו שאמר בירושלמי כל לאחר לא בעי דיני תנאים והביאו במלחמות ביצה פ"ב, אבל למה דמסיק דהזכיה הוא תיכף שכשהוא עובר הוא זוכה, א"כ הלא בעינן דיני תנאים שאם יולד נקבה אינו מזכה להעובר, והא כאן "אם" קאמר ובעי משפטי התנאים, וע"כ משום דאיהו הוי תנאי שלעבר, דאם הוי זכר כבר הוא זכר בעודו בבטן אמו, ואם היא נקבה נתבטלה הזכיה מעיקרא ולא בעי ת"כ. ואי קשה הא דמקשה שם ולימא ליה רבי מאיר היא דאמר אדם מקנה דבר שלב"ל, הא לר"מ בעי ת"כ אף בתנאי דלשעבר ובמעכשיו, אולם זה ניחא דאי משום כפילות הא קאמר ולוקמא דאמר לכשתלד, רק רב הונא לטעמיה דאף לכשתלד לא קנה, וא"כ קשה לוקמא דאמר לכשתלד ואי דהוי דבר שלב"ל לוקמא כר"מ ומשום כפילות לא בעינן דכל לאחר לא בעינן דיני תנאים, וכיון דאמר לכשתלד הוי לאחר דאז ינתן לו ויקנה ע"י השטר אם לא נתקרע עד שתלד עיין רא"ש ודוק. [ועיין ברכות (דף ס) ומי מהני רחמי עיי"ש דזה ענין שלעבר אף קודם ארבעים] ובאמת אין לי במה לדחות ראיה זו, רק לפי מה שפרשו רבנן קדמאי הך משנתנו בשכיב מרע, ולפי מה שהעלה מוהר"מ אלשיך הביאו המהרי"ט בתשובה חו"מ סימן מ"ח, דכמו שמתנתו לא בעי קנין דדבריו ככתובים וכמסורים דמי כן הוי בתנאי, וכיון שע"ז האופן אינו רוצה וכל קנייתו הוא רק כדי שלא תטרף דעתו, ואטו יתקנו חכמים מפני שלא תטרף דעתו דיהיה בכל אופן מתנה אף באופנים שאינו רוצה, וזה דבר נאות מאוד, וכן יש לומר דהוא מקנה ליה לכשיולד כיון דבשכ"מ קא מיירי ואביו דעתו קרובה אצל בנו ומזכה, וא"כ הוא ככל לאחר דלא בעי דיני תנאים, אך רובא דרבוותא פירשו דמשנתנו מיירי בבריא עיין לקמן פרק ח' ה"ה ודוק:
ומזה נראה לדעתי לפשוט מה שחקר השער המלך בדין אסמכתא דאם מתנה על ענין שעבר אם הוי אסמכתא, מלבד מה דהשיגו עליו מסוגיא דזה בורר דתלי לה הגמרא בהך דר"י אמר ר"ט הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור ונגנב כו' שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה, אלמא במידי דהוא מתנה על ענין שעבר לא גמר ומקני יעו"ש, תמוה מאוד מהך דחקרו רבנן קדמאי ובראשם הר"י בן מיגש על משנתנו דאם ילדה זכר יטול מנה דהוי אסמכתא, עיין להרהמ"ג פרק ח' הלכה ו' מה שהעתיק דברי הר"י בן מיגש, ועיין נמוקי יוסף בשם רשב"א וריטב"א והרא"ה שעמדו כולם דהוי אסמכתא, אף ע"ג דתמן הוי ענין שלעבר דאם זכר הוא כבר היה בבטן, חזינא דאסמכתא איכא אף בתנאים שלעבר, ולפלא על הרב שעה"מ שהוא בעצמו הביא קושיא זאת מהב"י, ולא הרגיש דהוי ענין שלעבר דהוא מזכה להעובר אם הוא זכר, ולדונו לכף זכות אמינא דהתם אם תלד דוקא הא אם תפיל לא יזכה, א"כ זה תנאי דלהבא, אבל זה בדותא, דלזה לא צריך כלל תנאי רק אם תפיל תו לית לעובר זכיה, דדוקא אם יולד והיה בן קיימא אית ליה זכיה, משא"כ אם תפיל [עיין מש"כ בהלכות נחלות] וא"ת אין זה תנאי כיון שלא מצי להיות הזכיה באופן שהוא נפל ואיננו נשלל מסיבת התנאי ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה