אור שמח על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ג · הלכה ה
כשם שמוכר צריך לסיים הממכר כמש"ב כך הנותן וכו':
ההמ"ג כתב בהשגות א"א זה הדרך הולך כו' ואיני יודע איך עלה בזה תירוץ לדברי המחבר כו' א"כ אף אנו נאמר באומר קרקע מנכסי נתונה לך שיקנה המקבל הגרוע כו' עיי"ש. ויתכן דאין ה"נ לפי ההשגות ובאומר לו קרקע אחת מנכסי ומוחזקין אנו בו דלית ליה נכסים אחריני ודאי דהוי דבר מסויים דידוע הדין דנוטל גרוע שבתוכן וכמאן דסיים דמי, אבל באין לו חזקה חוששין אנו שמא יש לו נכסים במקום אחר ומי יודע מה הפחות שביניהן ולא סמכה דעת הלוקח, ולכן בכותב נכסיו לעבדו ושייר קרקע לא יצא בן חורין משום דלא קנה הקרקע דהוי דבר שאינו מסויים דבכל חד איכא למימר הוא דשייר, ואי משום דהעבד יטול הגרוע שביניהן ז"א דחוששין שמא יש לו נכסים במדינה אחרת ואין מסויים מי הוא הגרוע שבהן. [ואין ה"נ רב אשי דסבר דבמוחזק שאין לו נכסים אחרים לא חוששין שמא יש לו וגם על השלילה דאין לו נכסים אחרים מועיל החזקה, מוקי כאן טעמא דת"ק דלא יצא לחירות משום כרות גיטא יעו"ש, ולא משום דלא פלגינן דבורא, דא"כ במוחזק דלית ליה נכסים אחרים מאי טעמיה דלא יצא לחירות הא מסויים הקרקע הגרוע מנכסיו שייר ודוק], אך ההמ"ג לקמן פרק ח' הלכה כ' פירש שרק לקיים המתנה ואף אם עמד לא יחזיר חוששין שמא יש לו נכסים במד"ה ולא לבטל המתנה אם מת ובלא קנין יעו"ש, כן ה"נ שלחוש שמא יש לו נכסים אחרים במדינת הים והוי דבר שאינו מסויים דאינך יודע מי הגרוע שבהן אין חוששין ויש לחלק, אולם בל"ז אינו מחוור משום זה לקרותו לאינו מסויים אחרי כי ידוע לנו הדין דנוטל פחות שביניהן, רק חסר גלוי מילתא אם יש לו נכסים במקום אחר משום זה לא הוי דבר שאינו מסויים, ומשום זה יפה כתב הרב המגיד, ועיין מגדול עוז שחילק בין קרקע לשדות יעו"ש ודבריו מחוורין ודוק: