אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות גניבה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ט · הלכה ו

הלכה ג

אבל הגונב את העבד כו' פטור:
בגמ' מאחיו למעוטי עבדים. והנה לאפוקי עבד לא בעי קרא לכאורה דליכא בהו אזהרה דלא ימכרו ממכרת עבד, ואין עונשין אלא א"כ מזהירין. אך קרא דמאחיו גבי גניבה כתיב. וצריך קרא למעט היכי דגנבו ושדר ליה מרא גיטא דחירותא ומכרו הגנב דפטור ממיתה. ואין להקשות דקיי"ל דדבר שאינו ברשותו אינו יכול להקדיש ולא להקנות דלא כצנועין ב"ק ס"ט ור' יהודה סבר תמן דלא כוותייהו, דז"א, דאע"ג דאינו ברשותו בכ"ז קנין האיסור מצי להפקיע אף אם אינו ברשותו, וכמו דיכול לגרש אשתו אף אם היא שבויה, ומצד קנין האיסור בעינן לשמה וכל הדינים כמו בגט וממילא איפקע נמי קנין הממון ומחוסר ג"ש ג"כ קיי"ל דיכול לשחררו בגט דלא כל"ק דאמימר אף דודאי אינו ברשותו, וא"כ ה"ה היכי דנגנב או נשבה, והראוני בגהש"ס גיטין (דף לח) שהקשה כיו"ב גבי ההיא דאישתבאי כו' ושדר לה גיטא דחירותא והקשה כנ"ל ובמחכ"ת לק"מ:
ועיין מבי"ט ח"ב סימן צ"ג בשפחה שברחה עם ישמעאל ונשאת לו בדיניהם שלא היתה יכולה להוציאה ומכר הבעלים את השפחה הזאת לתוגרמי יעו"ש דשקיל וטרי אם הוי מכירה באונס, ודבריו צ"ע דהא כיון דלא הוי ברשותו אינו יכול למוכרו. ולהלכה יש לומר דעבדא כמקרקעי דמי וקרקע אינה נגזלת וה"ה עבדים כמבואר בהגוזל עצים (דף צז) ובקרקע הא מפורש בסוגיא דתקפו כהן דכל זמן שיכול להוציאו בדיינים ברשותיה קאי. אמנם בדברי המבי"ט משמע דלא היה יכול להוציאו בדיינים, ובזה גם בקרקע אינו יכול להקדיש ולמכור וצ"ע. ובעבד שהפיל עצמו לגייסות דרבו מוכרו ונוטל דמיו יעו"ש (דף מד) משמע דמועיל המכירה בכתיבת השטר אע"ג דאינו ברשותו משום דהקנאה לגזלן גופיה מהני כמו"ש האחרונים ואכמ"ל:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות גניבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה