אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות גניבה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק א · הלכה יח

הלכה יז

גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב, הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ד' וה':
נסתפקתי בקנסא אי שייך דינא דר"נ, דאימת אמרו דינא דר"נ דוקא היכא דחיוב ממונא אית ליה גביה וממונא בעי למיתן לאשר אשם לו, אבל קנס דהוא יותר מכפי מה שהזיק מאן יימר דמשעבד ליה למלוה של האי גברא דבעי לשלומי ליה קנסא, ולאו בכל מילי אמרינן שעבודא דר"נ, דבשכירות פירשו בתוספות דלא קיי"ל כר"נ כיון דטרח בגופו, ובפרט לכמה רבנן מהאחרונים שכתבו דאם עמד בדין בב"ד אחד ובא והודה לפני ב"ד אחר, אותו ב"ד שהודה בפניהם אין מחייבין אותו, בזה יש להסתפק אם חייביה רחמנא בקנס לשלם לראובן הנושה בנושה בו קנס, ואם נאמר דלא שייך א"ש בדיוק לשון רבינו דלא אמרינן שהגנב השני משלם כפל לבעלים שהגנב הראשון צריך לשלם לו ד' וה'. אך רבינו לא נחית לזה, דגם לענין הקרן לא הזכיר, ובפרט לפי מש"כ בקצות סימן פ"ו דכתבה רחמנא ונתן לאשר אשם לו שאם כפר בתשומת יד בעי לשלם חומשא למי שהקרן שלו דממונא דיליה כפר יעו"ש, וגבי קנס לא שייך זה ואף אם עמד בדין מיפטר לר"ש אם כפר בו אח"ז ואינו מתחייב חומש, א"כ לא כתבה רחמנא גביה שעבודא דר"נ וצ"ע:
אולם למדתי זה מהא דתניא בפרק מרובה (דף עה) בסומכוס דאמרו משלמין תשלומי כפל והוא משלם תשלומי ג' כו' כגון דאתו סהדי וא"ל גנבת וא"ל גנבתי וטבחתי כו' מיהו לא בפניכם גנבתי אלא בפני פלוני ופלוני ואייתי סהדי ואזמינהו כו' ואתו פלוני ופלוני ואסהידו ביה דגנב וטבח כו' דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה כו' לכן סבר דגנב משלם ג' והן משלמין כפל, ופירש"י וסבר עדות שאי אתה יכול להזימה הויא עדות ועדים המוזמין משלמין תשלומי כפל לבעלים במקום גנב כו' אבל הכא כו' הלכך הך ראשונים שהוזמו משלמין בשבילו כפל כו', הרי דפירש רש"י דלכן תני הוא משלם תשלומי ג' כו' אע"ג דאיהו חייב לשלם כפל ג"כ לבעלים, מכל מקום כיון שהמוזמין צריכין לשלם לו משלמין הן לבעלים הראשונים משום שעבודא דר' נתן, אע"ג דכפל דבעי לשלם גנב הוי קנסא ונושה ראשון קנס קא תבע, ולרע"ק דקיי"ל כוותיה הא סבר דע"ז ג"כ קנסא הוי ואפ"ה אמרינן בהו שעבודא דר' נתן וזה ברור:
ובזה יש לומר מה דמסיק ואייתי סהדי ואזמינהו ואייתי בעה"ב כו' משום דאי אייתי בעה"ב סהדי קודם, הרי הגנב מחויב כפל מעיקרא ואח"ז נתחייבו המוזמין, א"כ בזה כתב האו"ז פרק שור שנגח הובא באורך במרדכי דאם לוה שמעון מראובן ואח"ז לוה לוי משמעון ליתא בזה שעבודא דר"נ, א"כ איך אמר סומכוס דהן משלמין כפל בשבילו לבעלים דהגנב חייב קודם, אולם זה שיטה דחויה, והעיקר דאשמעינן דאע"ג דהוזמו ואישתכח דמחייב בקרן רק משום הודאתו טרם שבאו הנך עדים בתראי דאייתי בעה"ב, מ"מ אינו חשוב חייב עצמו בקרן לאפטורי מכפל משום דאודי מחמת בעתותא דעדים וז"ב, והא דכתב באור זרוע, דאם ראובן היה חייב מנה לשמעון ובא לוי וגזל את ראובן מפקינן מיניה ויהבינן לשמעון, פירושו דאם הלוה ראובן ללוי הלא הוי כמכר מטלטלין שלו דלא מצי שמעון לגבות מהן, ומה דמשתעבדין נכסיה אינם משועבדים לשמעון דהוי דאיקני, אבל בגזל הרי הוה כאילו מונח מטלטלין אצל ראובן דמשועבדין לשמעון ולחנם נתקשה בזה ביש"ש, ומה דר"ש מסתפק במוסר הוא משום דסבר דינא דמוסר הוי קנסא דרבנן, ובקנס סבר דאף בקנס דרבנן לא מתחייב עפ"י הודאתו כמש"כ היש"ש ועיין ש"ך שפ"ח בזה, לכן אין כאן שעבוד, ודלא כמו שהוכחתי דאף בקנס תורה דמפטר בהודאה ג"כ איכא שעבודא דר"נ, ודוק כי קצרתי:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות גניבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה