אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק י · הלכה כג
לפיכך מניחה וכו' ואין מחייבין אותו בשאר כסות ועונה כו' ואינו חייב כו'.
ראית רבינו מלשון המשנה חרש כו' ונתחרשה כו' אם רצה לקיים יקיים וזה פלא דפשיטא יעוי' תו' אלא הכונה היא שאם לא רצה להוציאה מוכרח לקיימה בכל החיובים שנתחייב בעת הנשואין [וכן לשון המשנה סוף פרק הכותב וקיימת שע"מ כן קיימה] אבל נשתטית לא יוציא אמנם החיובים שנתחייב לה בעת הנשואין אינו חייב כמו שאר כסות וכו' וכן פי' בפי' המשנה שם וז"ל ואל תטעה כו' והוא כשהנשואין גמורין והגירושין אינן גמורין מפני כך אינו מקיים [פירוש שאינו חייב בחיובי איש לאשתו] אלא הדין הוא שלא יוציא עולמית עכ"ל הרי ביאר עומק המשנה ואין לך ראיה גדולה מזו ודו"ק.