אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק י · הלכה יד

הלכה יב

וכן הנטען על השפחה כו':
יעוין בהגהות, ובנטען שבא על אשה נדה משום נדה לא הזכירו הקדמונים והוא, משום דעיקר נטען לא גזרו רק במידי דלא יתכן להיות רק באשה פנויה לא באשתו, אבל בנטען שבא על פנויה נדה הלא חשש לעז זה יתכן גם כשהיא אשתו מכבר, ואטו מי שבא על אשתו נדה יוציאנה. ותו לא גזרו חכמים גם על נטען פנויה נדה, וזה עומק מכוון של הגמרא יבמות מ"ב משום דחסא א"ה דידיה נמי, דאין כוונת הגמרא לאסור גם במעוברת דידיה, דזה לא יתכן כמו שמבואר בדברינו להלן בשם מהרי"ק, רק הכי פריך כיון דאין סיבה ועילה למצוא חשש במעוברת חבירו יתר ממעוברת דידיה, תו אין סברא לגזור גם במעוברת דחבריה, ומשום הכי סתמו הפוסקים בנטען מפנויה נדה וברור, ודלא כהים של שלמה:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה