אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ט · הלכה ג

הלכה ב

הלכה והניחתו בצדי רה"ר ונגנב או אבד משם לאחר ל' יום ה"ז מגורשת כו':
מתוך דברי רבינו משמע דסבר דגט שנכתב ונחתם לשמה של אשתו ולכריתות ואין לו הוראה לענין אחר ונתן לה לשם כריתות, תו קאי לה להתגרש בו מן הבעל וכי מניחתו במקום המשתמר הרי מיוחד אליה ולצרכה, והוי כמו בפרה דאמר ליה משוך מעכשיו לשם קניה וקני מעכשיו, אבל אי לא אמר ליה קני מעכשיו, אטו הפרה קיימא להיות קנוי להמושך, ולכן לא קני לאחר שלשים ואפילו קיימא באגם לאו להיות קנויה להלוקח קאי, דאדרבא ברשות דמוכר קיימא ולבעלים קיימא באגם, משא"כ בגט דכל ענינו הוא לשם כריתות וגירושין שזה הוראת ספר כריתות להוציא האשה מבעלה ולא להבעל קאי, וז"ב בסברתו. והכי רהיטא פשטא דשמועה דלא אידכר כלל מעכשיו בשמועה דרמי ב"ח, דאין לפרש דהכי אמר דהנייר יהא קנוי לה תיכף, רק חלות הגירושין יהא אחרי שלשים יום וכמו שבארתי מכבר ומצאתי לאחרונים שקדמוני, דסוף דברי רבינו בהלכה ה' אבל התולה גירושין כו' אלא בתורת פקדון עד הזמן שקבע כו' מורה דלא קנתה הנייר כלל וע"כ כמו שפירשנו בס"ד:
והנה רבוותא בתוספות פירשו דמיירי באומר מעכשיו וכמו הך דר"נ, ונדחקו דמאי מייתי מדרב ושמואל, ולפי מש"ב בשיטת רבינו א"ש, דתמן הנכסים קיימי בחזקת אבוהון ולהבעלי חובות הא הוי מחוסרי גוביינא, וכי מנחי לאחזוקי יורשים ולדידהו קיימי, ודמיא לגט דמונח להוראתו להיות ספר כריתות. ובתוספות פירשו דמדמה לעכשיו משום דבחזקת יתמי קיימי הוה כמעכשיו בגט, ופשיט מדידהו דגט בגט אינה מגורשת במונח ברה"ר. ואי דיפשוט מר' יוחנן ורשב"ל דס"ל דאף בסימטא לא קנו יתמי והוי של בעל חוב א"כ בגט אף במעכשיו יהא הדין דאם מונח הגט בסימטא אינה מגורשת וזה תימא, ועיין מהרש"א. והנראה דלרב ושמואל דסבירא להו שעבודא לאו דבר תורה רק החיוב רמי על גוף האדם לשלם אפילו מגלימא דעל כתפיה, והשעבוד אינו על הנכסים ומונח שפיר בחזקת יתמי ולדידהו אם מנחי ברה"ר שפיר מדמה לאומר התגרשי מעכשיו בגט, אבל ר"י ור"ל דסברי להו דמלוה ע"פ גובה מן היורשין דשעבודא דבר תורה, א"כ אישתעביד נכסי וחייל עלייהו שעבודא, ובפרט לפי שיטת רשב"א דמן התורה מטלטלין משתעבדי, רק רבנן אפקיעו לשעבודייהו משום תקנתא דלקוחות ויתמי, לכן לאו לצורך יתמי קיימי, ובהנכסים דקיימא אף בסמטא לא מנחי לצורך יתמי ובחזקתייהו ולכן מועיל לר' טרפון בהו תפיסה אף בדקיימי בסימטא וזה נכון, ודברינו יתכנו גם לשיטת רבינו באופן יותר מרווח ודוק:
ובזה מיושב קושית רשב"א בד"ה אדרבא דר"י אדר"י, דלר"י דשעבודא דבר תורה א"כ הני נכסים לא דמיין לגט, שגט עיקרו לגירושין וסתמו לכריתות קאי, או בדאמר מעכשיו לשיטת תוספות דנתגרשה תיכף אבל הני נכסים לאו בחזקת יורשים קיימו כיון דחל שעבודא עלייהו מחיי דאבוהון מן התורה, ולא מייתי רק מרב ושמואל דלדידהו דשעבודא לאו ד"ת ולא חייל שעבודא על נכסים, כש"כ על מטלטלין דהוי מצי אבוהון לזבוני ולהפקיע מהן, א"כ כי מנחי לצורך יתמי קיימי והוי כמו גט, ובאומר מעכשיו לשיטת תוספות, ושיטת רבינו היא המחוורת בפשט השמועה ודוק בכ"ז:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה