אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ח · הלכה יב
אבל אם אמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני עד חמשים שנה ה"ז גט:
בשו"ת הרא"ש והובאו דבריו בסימן קמ"ג דצריך המגרש לחזור ולקדשה ויחזור ויגרשנה סתם, וברור דצריך למיכתב בגט זה אנתתי ולא ארוסתי, דאם תנשא לפלוני אישתכח דגיטא קמא לא הוי גט דנתבטל למפרע כיון שעברה על התנאי, וא"כ הקדושין אינם כלל דלא נתגרשה כלל ואישתכח דהויא אשתו ממש ולא ארוסתו ומשתריא לפלוני בגט שני, ואם כתב בגט של נשואה ארוסה הלא רבו בזה המחמירים לבד הבית יוסף שהביא ראיה מדברי רבותינו בתוספות, אבל אם כתב אינתתי אף אם היא ארוסתו כשר לכל הפוסקים והרי את אשתי הוא לשון קדושין והא דבעי רבויא לרבות ארוסתו ליבום הוא מדכתיב ביתו עיין פ"ק דיומא [וכן כתב התשב"ץ ח"ב סימן רכ"א] ובכולהו עריות כתיב אשת אביך כו' והכל היו בכלל ואיש אשר ינאף את אשת רעהו כו' הוציא הכתוב ארוסה בת ישראל לסקילה (פרק ד"מ דף נ"א) לכן ברור דצריך למיכתב אינתתי, ואין לדחות דהוי כהוחזק אחד בעיר שלשים יום דמגרש בשם זה שהוחזק, כן הכא השתא הויא ארוסה דגיטא מעליא הויא, ורק קדושין יש לו בה לכן מותר לכתוב ארוסתו ז"א דהא הגט הראשון תלוי ועומד הוא אם תקיים התנאי וכי נשאת לפלוני הרי בטל הגט למפרע ובגט השני כתוב ארוסתי ואין זה שקר גדול מזה והוי מזויף מתוכו:
עוד נראה לפקפק דהא נשאר בספק בגמרא אם המגרש חוץ מהפרת נדריך או חוץ מירושתיך אם הוי שיור בגט או לא, וא"כ הכותב בגט של נשואה ארוסתי יש לפקפק דנעשה כאומר שלא תתגרש רק מה שזכה בה בעודה ארוסה, אבל ממה שזכה בירושתה ובהפרת נדרה לא מיגרשה והוי שיור בגט ולא הוי כריתות, ומזה יש לדחות ראית הבית יוסף, דזה דוקא בכותב בנשואה שכבר זכה בהפרת נדריה ובירושתה ובמע"י, אם כותב ארוסתי נעשה כאומר שלא תתגרש רק ממה שזכה ע"י אירוסין לא מה שזכה ע"י נשואין, אבל תמן בהך שמועה דמקום הזמן משום תקנת ולד דפירוש תוספות בכותב בגט לשון ארוסתי ונשאת אחר כך שבשעה שנכתב עדין לא היתה רק ארוסתו, וא"כ בלשון ארוסתי לא נשתייר כלום ונכתב באופן שלא ישאר בה לו שום זכות וקשר אישותי, לכן אף כי ניסת בתוך כך שפיר מצי למיתן לה הך גט שלא נכתב בעת שתאמר ששייר לו בה מידי וזה נכון ועיין ב"ש בזה. ולפ"ז יש לפקפק קצת דהכא כתב הגט באופן שעדיין לא עברה על התנאי ונכתב באופן שלא ישוייר לו בה מידי, אעפ"י דאם תנשא לפלוני הרי אישתכח דבטלו קדושין וגיטא הראשון, ונמצא זכות הנשואין לו בה מקודם הכתיבה של הגט שכתוב בה ארוסתי והוה שיור לדברים שזכה על ידי נשואיה שלה, בכ"ז יש לפקפק קצת כמובן, אבל א"כ נראה דזה גופא הוי תנאי דמגלה דעתו שאינו מגרשה רק באופן שלא תנשא לפלוני ותהיה רק ארוסה לא באופן שתנשא לפלוני ונתבטלו הגט הראשון עם הקדושין השנים ונמצא שתהיה נשואתו בזה לא מגרשה והוי כאומר משום נדר אני מגרשה שאז יכול לקלקלה. לכן נראה פשוט בעיני דצריך לכתוב אינתתי גם בגט השני מכל הנך טעמי, ואם יכתבו בגט השני ארוסתו צ"ע למעשה, ועיין במשל"מ פ"ד הי"ב, ובגט פשוט לא דק בזה עיין עליו סימן קכ"ו ומפני שהענין מצוי הארכתי בזה: