אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ז · הלכה יד
שנים שהביאו גט בחו"ל כו' שהרי אין הבעל יכול לערער כו' שהרי שלוחיו הם עדיו וכו':
דא ברור דלטעם זה בעינן שני עדים כשרים כעדות כל התורה, דלא יהיה ביד הבעל לערער ועדותן יהיה קיום מעליא, אבל מאה נשים כחד דמיא, וצריך לומר בפ"נ ובפנ"ח, אמנם זה דוקא לרבא, אבל לרבה דאיכא כמה מהקדמונים דפסקי כוותיה ולדידיה באותה מדינה לא צריך רק משום שאינן בקיאין לשמה צריכין לומר בפני נכתב ובפנ"ח ובזמן הזה לרבינו באותו מקום עצמו אינו צריך רק משום שאינן בקיאין לשמה לרבה, ואפילו כן אמרו בגמרא דלאחר שלמדו שנים אין צריכין לאמר יתכן להיות דכיון דהוי משום ששנים שיביאו גט לא שכיח ובמלתא דלא שכיח לא גזרו שמא יחזור דבר לקלקולו, יתכן דהוא הדין אפילו נשים שתים שהביאו גט אינן צריכין לומר בפנ"כ ובפנ"ח באותה מדינה, והוי א"ש טפי לרב יוסף דמוקי הך משנה דסוף פ"ב אף הנשים שאינן נאמנות כו' נאמנות להביא גיטה בשאינן צריכין לאמר בפ"נ כו', ופריך דרישא וסיפא בחו"ל מיירי וכו'. ומסיימת המשנה דאשה עצמה מביאה כו' ובלבד שתאמר בפ"נ וכו' וכדדייק רב אשי. ולפ"ז הוי א"ש דכתוב בלשון רבים נאמנות להביא את גיטה ומיירי כולה משנתנו באותה מדינה במדינת הים, ולכן שנים אינן צריכין לומר בפ"נ משום דהוי מלתא דלא שכיחא כיון ששתי צרות הביאו את הגט וזה נכון. אמנם ז"א, דהא הגמרא פריך והא אשה עצמה לא שכיח ומשני שלא תחלוק בשליחות, ולפ"ז צריך מובן הא גבי תרי ג"כ יהיו צריכין לומר משום שלא תחלוק בשליחות, ועל כרחין הפירוש דלגבי תרי ע"כ מחלקינן לענין שליחות, והוא בשצריך לאמר משום קיום, דרבה אית ליה דרבא והוא כגון ממדינה למדינה בארץ ישראל דשם הקיום מצריך לאמר בפ"נ וכו', ושם בשני אנשים שהביאו גט אינן צריכין לומר שאין לך קיום גדול מזה שאומרים שהבעל שלחם לגרש, ולכך כיון דהיכי שהאמירה משום קיום מחלקינן גבי תרי והוא הדין היכי שא"צ לומר כגון באותה מדינה בארץ ישראל ואתי בעל ומערער דבשני אנשים אין מועיל ערעורו, א"כ תו לא שייך שלא תחלוק בשליחות, וגם משום לשמה אין צורך לומר לאחר שלמדו, ולכן באשה דהיכי שצריך לומר משום קיום גם בה צריכה לומר תו לא חלקו בשליחות אף דלא שכיח שאשה עצמה תביא גיטה, ותו גם במאה נשים דכחד דמיא ופסולים הן לעדות קיום שייך שלא תחלוק בשליחות וצריכין לומר גם לאחר שלמדו בפ"נ ופשוט מאוד וא"צ לפנים: