אור שמח על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ב · הלכה טו
גזל כלי ושברו כו' ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור נוטלין ומשלם הפחת כו':
והא דלא קני גנב בשנוי, משום דכיון דנשבר אינו רוצה לקנותו בהך שינוי והוי כמו גזל חמץ ועבר עליו הפסח דאמרו במרובה דלא קני גנב ביאוש למ"ד יאוש לחודא קני משום דאינו רוצה לקנותו, וכוונתי בזה לדברי המחנה אפרים, ומסייע לרבינו מהך דבעי במרובה גנב בהמה וקטעה ומכרה מי חייב בתשלומי דו"ה, והביאה רבינו לעיל בהל' גניבה פ"ב. והקשו בתוס' רי"ד תיפוק ליה דהוי שינוי, ומזה דייק רבינו דבאופן זה אמרינן דודאי אינו רוצה לקנותו, ותו הוי שפיר לחייבו כעין שגזל דכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל כו' ודוק: