אור שמח על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ב · הלכה יד
גזל טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור כו' ומשלם כשעת הגזילה:
בפרק הגוזל קמא, ארחב"א אמר ר' יוחנן דבר תורה גזילה הנשתנית חוזרת בעינה שנאמר והשיב את הגזילה אשר גזל מ"מ, וא"ת משנתנו מפני תקנת השבים, ומי א"ר יוחנן הכי והא"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן לא הספיק ליתנו עד שצבעו פטור, ותמהו רבנן בתוספות דלא הקשו ליה מכמה משניות דגזל בהמה והזקינה כו' משלם כשעת הגזילה ומגזל מטבע ונסדק יעו"ש, ולדעתי לא קשה דמצד הסברא הו"א דלהחמיר קני בשנוי ולהקל לא, והסבר הדבר, דאם היה ברשות הנגזל הלא היה לו הדמים כפי מה שהיה שוה מעיקרא דהוה מזבין ליה או מרויח במלאכתו וכיו"ב, א"כ מסיבת הגזלן נתעכב עד שנפחת משויו ונסדק או הזקין וכיו"ב, אבל בגזל פרה ריקנית ונתעברה כו' דאם היה ברשות הנגזל הלא ג"כ היה מעוברת וטעונה, וכן כלים הלא ביד הנגזל היה לעשותה, לכן משלם לנגזל כדהשתא. וא"כ מסתברא לומר דאם נסדק או בהמה שהזקינה דמשלם כשעת הגזילה, ובפרה ונתעברה ובעצים ועשאן כלים וכי"ב משלם כדהשתא, וכן מצינו דוגמתו לרבינו תם שפירש בהך דאמר רבא טלאים כדמעיקרא דמים כשל עכשיו, דאם נשתנה למעליותא כדמעיקרא, דמים, אם נשתנו לגריעותא היכי דמעיקרא שוים ד' ולבסוף חד זוזא כשל עכשיו, והתם בתשלומי כפל דו"ה גלתה התורה דאזלינן להקל, אבל בקרן מסתברא דאזלינן להחמיר ומצד הסברא דפרישית, ולכן לא מקשה על ר' יוחנן מהנך משניות, רק מהך משנה דחולין לא הספיק ליתנו עד שצבעו פטור שפיר קא מקשה דאמאי פטור משום שינוי ודוק:
ובזה יתפרש דברי הירושלמי שם הלכה ב' ז"ל רב הונא אמר בשגזל עגל ונעשה שור, אבל גזל שור והזקין אומר לו הרי שלך לפניך, שמואל אמר אפילו גזל עגל ונעשה שור אומר לו הרי שלך לפניך, והברור דצ"ל רב הונא אמר בשגזל שור והזקין אבל גזל עגל ונעשה שור אומר לו הרי שלך לפניך, פי' דרק להחמיר אמרינן דקנה בשינוי כי היכי דלא יפסיד הבעלים ומשלם כשעת הגזילה, אבל להקל ולשמוח בפרתו של חבירו לא אמרו שינוי קונה, שמואל אמר אפילו גזל עגל ונעשה שור [אינו] אומר לו הרי שלך לפניך, תני רב קרנא ואפילו גזל עגל ונעשה שור וטבח ומכר משלם תשלומי דו"ה עגל, ופירושו, דהגם דקרן משלם כדהשתא מ"מ דו"ה משלם כדמעיקרא, וכמו דאמר בבלי פרק מרובה, דמייתי לה גמרא שם ומסיק טלאים כדמעיקרא דלגבי דו"ה אזלינן כדמעיקרא ולא אמרינן דשלו הוא טובח שלו הוא מוכר, דשינוי לא קני היכי דאישתני למעליותא ושל בעלים הוא טובח וכמו דאמר רב הונא, ולא מוקים לה כב"ש דאמרי שינוי במקומו עומד ולא קני כמו דמוקי בתלמודין, משום דתלמודין ס"ל דליכא חילוק ובכל גווני אמרינן שינוי דקני בין לגריעותא בין למעליותא דאינו כמו שגזל ודוק:
והנה בסוגיא שם (דף צה) בעי לר' מאיר דאמר מחזיר אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה, דטעמו משום דקניס, מי קניס בשוגג או לא. ופשיט מהך דתניא חמשה גובין וכו' מאן תנא דשמעת ליה אחריות לאו ט"ס הוא. ר' מאיר כו' מאי לאו בעם הארץ כו', והקשו רבנן בתוספות לימא מאן איהו דקניס ר"מ וש"מ בשוגג נמי קניס, ותירצו דיכול לאוקמי כר' יהודה דשבח שע"ג גזילה גם איהו מודה דקנסינן רק בכל שכן הו"מ לאתויי, מה ר' יהודה דלא קניס כולי האי קניס גם בשוגג רבי מאיר דקניס אף בשבח שלא ע"ג גזילה לא כש"כ שיקנוס אף בשוגג עכ"ל, ולדעתי אין זה הכרח דאשכחן בפרק הניזקין (דף נג) דאמר הגמ' דבדאורייתא לא קניס ר"מ שוגג אטו מזיד, ור' יהודה קניס שוגג אטו מזיד, וא"כ הכא דהוי גזל דאורייתא שפיר קניס ר' יהודה בשבח שע"ג גזילה וכמו דקניס במזיד קניס גם שוגג אטו מזיד, לא כן לר"מ דשם לא קניס בדאורייתא שוגג אטו מזיד גם הכא לא קניס, לכן מוכרח להקדים מאן תנא דשמעית ליה אחריות לאו ט"ס ר' מאיר ופשוט: