אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק יז · הלכה יג

הלכה י

אלמנה בין מן הנישואין כו' נשבעת ומוכרת מקרקע בעלה וכו' ואחריות המכר על נכסי יתומים:
מפורש בגמרא, ולפ"ז נראה פשוט, דאם הלך בעלה למדינת הים ובאתה לתבוע מזונות וב"ד מכרו קרקעות של בעל למזונותיה או שמכרה לעצמה כמבואר לעיל פי"ב ודאי דאחריות המכר על הבעל, ולפ"ז אף אם בא הבעל ואמר הנחתי לה למזונותיה שאם לותה נאמן שלא לשלם כשיטת רבינו שם, מ"מ כיון שתבעה ומכרה ברשות, המכר קיים, וחייב באחריותן אם בא בעל חובו של הבעל ויגבה מן הלקוחות שפיר נפרעין ממנו הלוקחים, דכיון דקנו ברשות אינו נאמן לטעון אחר מעשה ב"ד ולאמר הנחתי לה מזונות, ואולי מטעם זה הצריך רבינו שם במכרה מקרקעי שתשבע בנקיטת חפץ שלא הניח לה מזונות אף דאינה נוטלת כלל, והיא כופרת בכל ואינה צריכה לישבע רק היסת, משום דכיון דאחריותן של לוקחים על הבעל הוי כמי שהיא נוטלת, שמה שיטלו הלוקחים הבאים מכחה ממנו הוי כאילו נוטלת היא. וע"ז אמר אדמון תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה, ולכן במטלטלין אם מכרה אינה נשבעת רק היסת, שעל מטלטלין לא שייך אחריות, שאף אם יבוא בע"ח לא יטרוף המטלטלין מן הלקוחות, ואף נגזל ג"כ יהיה תקנת השוק ויקח הלוקח את דמי החפץ, וא"כ איננה רק כמו כל כופר בכל שאינו נשבע רק היסת ונפטר. ולפ"ז במטלטלין ידועים ג"כ הדין כך אף שאין מיגו אינה נשבעת רק היסת, ואין צורך לדברי הרב המגיד בזה, דלדבריו רק במטלטלין שאינם ידועים מיירי ומדין מיגו נפטרת משבועה וזה נכון, עיין לעיל פי"ב הלכה כ"א כ"ב ודוק היטב:
ודע דבמכרה למזונות בחיי בעלה כשהלך למדינת הים ואחר כך מת בעלה או גירשה, נראה דלא מציא הדרא וגביא אותן נכסים לכתובה, וכמו באלמנה שמכרה למזונות דאינה חוזרת וגובה אותן לכתובה משום דאחריות דנפשה קיבלה עלה, אע"ג דיש לחלק קצת, דשאני תמן דהא יכולת בידה תיכף לתבוע הכתובה ולגבותם, ולכן בודאי אסיקו לקוחות אדעתייהו דלא תיהדר ותגבה לכתובה מהם. אבל כאן הלא לא ניתנה כתובה לגבות מחיים ואימור היא תמות בחייו ולא יגיע לה הכתובה לכן לא התנו אדעת כן וקנו אם יתחייב לה הבעל כתובה תהיה כדין בע"ח דעלמא. אך מ"מ מדברי רבינו נסים פרק מי שהיה נשוי גבי ההוא דזבנה לכתובתה דאמיה דאם לא קיבל אחריות גם אחריות דנפשיה לא קיבל יעו"ש משום שזה הזכות לא בא לידו בשעת המכר, משמע דכל שבא לידו בשעת המכר לא מצי לטרוף מן הלוקח, וכאן כבר בא לידה הזכות, שהרי מגיע לה הכתובה ובידה למחול ולמכור, כן מכרה להלוקח גם זכותה שיש לה לטרוף מן הלוקח עבור כתובה ודוק בכ"ז:
בתשובות מבי"ט ריש חלק ג' כתב שאף למ"ד דמי שנטבע בעלה במים שאין להם סוף דבכ"ז גובה כתובה, בכל זאת ביתומים קטנים בודאי דאינו גובה דטעמא משום חינא, ופירשו הראשונים כדי שיהיה לה במה להנשא והכא הא אסורה להנשא, וכן כתב בח"ב סימן קנ"ד, ובמחכ"ת ז"א, דאף כי ליתא טעמא דחינא, בכ"ז טעמא דמפסדא מזוני הא איכא וודאי גובה כתובה, כדאמר הגמרא בלישנא קמא בערכין ורבינא סבר כן, ופוק חזי דרבינו כתב פי"ב מהלכות מלוה ולוה, לפיכך אם קפצה האשה ונשאת ואח"כ באת לתבוע כתובתה כו' שהרי אין לה מזונות והרי נשאת מוכח דאם היו לה מזונות היתה גובה כתובתה, וז"ב. אחר זמן רב מצאתי בתרומת הדשן סימן רי"ז כפי מש"כ לענין אחר באורך גדול יעו"ש:

אבל הגרושה לא תמכור אלא בב"ד:
משנה ערוכה היא, ובבבלי אמר דלמ"ד משום חינא אתיא כר"ש, ולרבנן אפילו גרושה מוכרת שלא בב"ד, ולמ"ד משום שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו, אז גרושה לא תמכור אלא בב"ד לכו"ע, ורבינו פסק כר' יוחנן דמשום שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו, ולכך פסק כהך משנה. אולם בירושלמי אמר ר' יוחנן כשם שאדם חס על כבוד אלמנתו כך הוא חס על כבוד גרושתו, וכבר חשבתי דר' יוחנן אמר דאמר ריב"א מבשרך לא תתעלם זו גרושתו, דרק על גרושה מן הנשואין אמר וזה מבשרך שהיה אשתו, וכי אמר במשנתנו וגרושה לא תמכור אלא בב"ד הוא מן האירוסין, וע"ז לא מצאנו חולק, ורבינו סתם הדברים דבכל גווני לא תמכור אלא בב"ד, לכן נ"ל פשוט דר"י סובר דבנפרעת שלא בפניו ודאי דאדם חס על כבוד גרושתו וכמו דמייתי עובדא דריה"ג. אבל במת ונפרעת מן היורשין ודאי דאין אדם חס על כבוד גרושתו לאחר מיתתו. ומשנה דקתני וגרושה לא תמכור אלא בב"ד הוא בנפרעת מן היתומים דומיא דאלמנה דתני ברישא. ולפ"ז מצינן לומר דר"י בירושלמי לא הוי חושש לומר דמשום דאין אדם רוצה שתתבזה גרושתו תפרע שלא בב"ד דזו לא פסיקא כ"כ, והמגרש מתוך קטטה נימא דתמכור שלא בב"ד משום אומד דעתא קלישא כי האי, רק דירושלמי לטעמיה אזיל דמאן דמגרש אשתו ולא יהיב לה כתובתה, חייב ליתן לה מזונות כדאמר ריש פ' מציאת האשה, ובירושלמי ב"מ פ"ק הלכה ה', וא"כ הלא הא דמוכרת שלא בב"ד לכתובתה, הוא כדי שלא תפסיד מזונות, רק משום מזונות לחודא לא חיישינן אך בצירוף אומדנא כי האי השוו דין גרושה לדין אלמנה דתהא מוכרת שלא בב"ד, ולכך רבינו דאזיל בשיטת הרי"ף דדחי הך דירושלמי דתמן ואין לה מזונות לא סמכו משום אומדנא כי האי דתהא רשאה למכור שלא בב"ד, ויש אתי להאריך בדברי הר"ן לקמן בסוגיא דפוסקין ואכ"מ:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה