אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ד · הלכה ט

הלכה ז

חרש שנשא פקחת כו' לפיכך אם בא פקח וקידש אשת חרש הפקחת הר"ז מקודשת לשני קידושין גמורין ונותן גט והיא מותרת לבעלה החרש:
מקור דברי רבינו ז"ל הוא מירושלמי מפורש פרק חרש, ובפי"א מהלכות גרושין נאריך בזה בס"ד. אולם הא דלא חיישינן שמא יאמרו גירש חרש ונשא זה הפקח ונמצא מחזיר גרושתו מן הנשואין ועיין ההמ"ג. לדידי מסתברא כפסק רבינו, דניחזי דהגמרא מפרש מדוע תקנו רבנן נשואין לחרש ולא תקנו לקטן ומשני משום דחרש לא אתי לידי נשואין תקינו ליה רבנן, והדר אמר מ"ש חרשת דלא ממאנה ומשני משום דא"כ ממנעי ולא מינסבי לה ולכן לא תקנו רבנן כתובה בחרשת יעו"ש, וכיון דהקדושין לא הוי רק דרבנן תו תפסי קדושי פקח בה מן התורה, ואם נאסור האשה שפשטה ידה וקבלה קדושיה מאחר, תו לא נתקיימה תקנת חכמים לחרש, וכמו דבשילהי נדרים בג' נשים חששו חכמים שמא תתן עיניה באחר, כן חששו חכמים אם תעשה כן הלא כל אשה הנשואה לחרש דבלא"ה לית לה כתובה תפקיע את עצמה ממנו ע"י שתקבל קדושין מפקח ותו תיאסר לעולם להחרש, וכמו באשה שאמרה שזינתה ברצון כמוש"פ רבינו פרק כ"ד עיי"ש, וכשיגרשנה חרש תהא מותרת להפקח, לכן אף כי חששו חכמים בקטנה שלא מיאנה שקבלה קדושין לשמא גירש זה ונשא זה, כאן לא חששו חכמים, ועשו זה לתקנת החרש שלא תפקיע אשתו הימנו בקבלת קדושי פקח, והא דלא אמרו חכמים שיקדש האשה בקדושי ביאה דאז לא תוכל להפקיע את עצמה לשיטת ירושלמי דאינו יכול לגרש בקדושי ביאה, משום דאין זה תקנה לחרש שיהיה לו אשה באופן דלא יהא יכולת בידו לפוטרה, וזה פשוט וברור בדעת רבינו:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה