הנתיב העשרים ושנים - נתיב ההרחקה · טז. שמירת בריתו
סעיפים מקונטרס ''ואתה את בריתי תשמור'':
אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת, דהיינו, שמהרהר הרהורים רעים, ועל ידי זה בא לחימום וקישוי האבר ועובר על לאו של ונשמרת מכל דבר רע, שאמרו חז''ל, שלא יהרהר ביום ויבוא לידי טומאה בלילה.
וזאת רצוני להודיע, שצריך להזהר שלא לדאוג מזה יותר מדאי, ומי שמתקשה מאליו בלי מחשבה, אל ישים לב לכך, ויעבור מעצמו כשיסיח דעתו לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן, ואהבת התורה מסירה הרהורים רעים.
אסור לאדם לישון על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט על צידו. וזה על פי הטבע, שאם לא ישמור בכך עלול לבוא לידי קישוי. וכן לא יישן על בטנו ופניו למעלה, אלא יטה עצמו לצדדים.
אסור לרכב על בהמה בלי אוכף, ואסור ללבוש מכנסים הדחוקים על בשרו, שלא יבוא לידי חימום, ולכן יזהר שלא ללבוש בגדים תחתונים צרים ודחוקים שבזה יוכל לבוא בקל לידי איסור, וכן יש להזהר מאד בבגדי ים הצרים.
יש להזהר שלא לחכך אות ברית קודש ברגלו, והוא עוון פלילי כמו המנאפים ביד, ויכול בגלל רגע קט לירד לבאר שחת הרבה מאד.
קורה לפעמים שיש גרוי במקום ההוא מחמת זעה וכדומה, וצריך לזכור חומר האיסור הנורא לחכך שם, וישאל ולא יבוש מהמשגיח או אדם גדול כיצד להסיר הגרוי.
כתב בספר ישועות חכמה (בעל מסגרת השולחן על הקצור) סימן קנ''א: יש להזהר במרחץ מלרחוץ אחד את חברו, כי יכול להגיע מזה להרהור ולדברים האסורים, דלא כהטועין שבמרחץ הותרה הרצועה, חס ושלום. אבל באמת, מצוות אלו הם חיוב תמידי על האדם, לא יפסקו ממנו אפילו רגע אחד כל ימי חייו להיות יראת ה' על פנינו תמיד לבלתי נחטא, ושלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים.