הנתיב העשרים ושנים - נתיב ההרחקה · טו. שמירת היחוד
ועכשיו נדבר קצת מאיסור יחוד המקושר בשמירת היסוד, ויש הרבה אנשים שמקילין בזה, והוא אביזרייהו דגילוי עריות.
דע, אחי, כי איסור יחוד הוא על פי הלכה ברורה (עיין ברמב''ם הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה י), ומתחיל בתינוקת בת שלוש שנים, אשר כבר שייך בה כל איסור יחוד, וההיתר של בעלה בעיר הוא רק כשהיא בביתה, אבל ביתו של אדם אחר אין שייך זה ההיתר, וגם היתר זה לא שייך רק באשה זרה, מה שאין כן באשה קרובה, או שכנה, או שפחתו שלבו גס בה - אסור אפילו בעלה בעיר, וכן צריך ליזהר כשיש לו אחות חורגת, וגם עם אחותו לא הותרה - רק יחוד לפי שעה.
ורבותינו ז''ל (קדושין פא:) אסרו על עצמם גם יחוד עם בהמה, הגם שישראל לא נחשדו על זה, אבל מה נאמר עכשיו דפקרו עלמא כל כך, וכל שכן לישון שני בחורים ביחד, שאסרו זאת רבותינו ז''ל, שאמרו ולא יישנו שני רווקים בטלית אחד (שם פרק ב.), והוא קרוב לבוא לידי עברה, ובפרט בדור הפרוץ, רחמנא ליצלן. ויזהר אב כשר שלא ישכיב שני בנים זה אצל זה הגם שהם אחים, ויזהר מאד בזה בפרט בדור הזה.
ואם יזדמן לו איסור יחוד - אל יבוש לצאת ולברוח מלעבור, חס ושלום, על דבר אשר אסרו משה ובית דינו ודוד ובית דינו, אשר חמור יותר מאיסור תורה, והוא אביזרייהו דגילוי עריות (רמב''ם הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה ג).
והיה מעשה אצל הצדיק הקדוש ר' משה מסאווראן זצ''ל, שפעם אחת נכנסה איזו אשה לביתו ולא היה שם שום איש אחר, תכף ברח מהחדר בפחד גדול ורץ מבית לבית, והטמין עצמו באיזה חדר רחוק ומסוגר, ושאלו אותו, הלא רבנו הוא קדוש ופרוש כל כך בכל מיני קדושה, ומה זה גודל הפחד האיום שהצטרך לברוח ולהטמין עצמו חדר בתוך חדר, והשיב להם: ''דעו, בני, כי אני איני מפחד משום תאוה שבעולם, כי כבר שברתי וביטלתי כל התאוות, רק כשנכנסה זו לחדרי, נזכרתי דברי רבותינו ז''ל על איסור יחוד, ונפל פחד ואימה עלי מדבריהם הגדולים, עד שלא מצאתי לי מקום מגודל פחד ואימה, ומדברי רבותינו ז''ל הקדושים פחדתי, ולא מאיזו תאוה והרהור, חס ושלום''. פוק חזי, אחי, גודל ועוצם קדושתם של צדיקי קדמאי, ולא יבוש במקום שיש איסור גדול ונורא, אשר ידוע כי כל אביזרייהו דגילוי עריות הוא ביהרג ואל יעבור (כמובא בשולחן ערוך יורה דעה סימן קנז), והוא ראיה מדבריהם ז''ל (סנהדרין עה:), ''שאמרו ז''ל, ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר'', ועיין גם בספר חסידים (סימן קעה).
כתב בספר חכמת אדם כלל קכ''ו סימן י''ד: במדינות שרבו הפריצים יש להתרחק מלהתיחד עם הזכר, ודוקא יחוד בעלמא, אבל לשכב יחד יש להתרחק בכל מקום. וכל שכן שני רווקים אסורים לשכב יחד, ויש למחות ביד העושין כן.
ועיין באוצר הפוסקים סימן כ''ד שהביא, שבארץ ישראל וסביבותיה, שהאקלים הוא חם, אסור מדינא.
ונודע שהאדמו''ר מבעלזא זי''ע הקפיד מאד שלא יישנו שני בחורים בחדר אחד לבדם, ויש שהנהיגו מנהג טוב וקדוש שלא לתת בפנימיה לשני בחורים לשבת יחד על מיטה אחת.