הנתיב העשרים ושנים - נתיב ההרחקה · יד. שמירת השיער ותואר הפנים
כתיב אצל יוסף (בראשית לט) ''ויהי יוסף יפה תואר'', ומובא על זה בבראשית רבה (פרק פז), אמר הקדוש ברוך הוא, אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך?! אני מגרה בך את הדוב. מיד - ''ותשא אשת אדוניו'' וגו' וכו'.
ומובא בספר הקדוש ''זרע קודש'', וזה לשונו: יוסף היה מסלסל בשערו ואוכל ושותה. אמר הקב''ה: אביך מתאבל עליך ואתה מסלסל בשערך?! אני מגרה בך את הדוב. מיד - ''ותשא אשת אדוניו'', היא היתה מרכבה ללילית, כדאיתא בזוהר (פקודי דף רסו), והנה, עיקר הפיתוי שמפתים לבני אדם הוא ליפות את עצמם ולסלסל בשערם, ככתוב כל זה בזוהר הנ''ל, ועין שם. ועתה הביטו וראו העונש הגדול למסלסל בשערו, אשר כל רואיו תרדנה עיניהם דמעה ועפעפם יזלו מים, וכל השומע תצילינה שתי אזניו, שמתוך כך בא לידי הרהורים רעים, ומגרה על עצמו הלילית ואותן הממונים וכו', לכן מי גדול מיוסף וכו', עד כאן לשונו.
הרי תראה מה שגורם על ידי סלסול בשערו וליפות ולהדר עצמו ולמצוא חן בעיני הנשים, וזה יביאהו בלי ספק לפגום ביסוד, חס ושלום. ומובא בזוהר הקדוש (פקודי רסז), וזה לשונו: ''העזה פניה ותאמר לו'' (משלי ז) - בגין דבהאי היכלא קיימא כל קטגורין וכל שליחאן בישין דמשתכחי לגבי דבר נש ועבדי ליה דיתקן בתקונוי ויסלסל בשעריה ויתסחי ויתתקן בגין דיסתכלון ביה, הכא קיימא רוחא חדא דאקרי סקטופ''ה, ודא הוא ממונא על כל תיקונא וסלסולא דבני נשא, לגו דהאי היכלא קיימא חד ממונא אחרא, דהאי ממונא אחרא איהו אתער ליה לבר נש לבתר לאתערא לון דהא דאיהו מתקן גרמיה ומסלסל בשעריה, דיטול בידיה חד מראה לאסתכלא ביה ושוי ליה בידיה ואסתכל ביה וחמי דיוקניה בההוא חיזו, ובהאי אתער לההוא רוחא חילא אחראי דאיקרי עסירט''א, ומהכא נפקי כל אינון דאחזי כדיבין לבני נשא בחלמייהו, וכל אינון דאחזין מילין ולא מתקיימי בהו אלא לערבבא לון, ולבתר כד אינון בני נשא אתמשכאן בההוא חיזו דאיקרי עסירט''א, איהו אתער לחד רוחא ממונא דאיהו תחות ידיה ועאל בנוקבא דלתתא דכל נוקבין וסליק מתמן חד רוחא אחרא דאיהו ממונא עם ההוא רוחא דאיקרי אסכר''א כדקאמרן, ודא איהו לילי''ת אמא דשדין, וכד ההוא בר נש אתער להאי רוחא אחרא דאיקרי עסיטר''א כדין אתחבר עמיה דההוא בר נש ואתקשר עמיה תדיר, עד כאן.
הרי תסמרנה שערות אנוש מדברי הזוהר הקדוש מה שגורם אדם בסלסול שערו ובתיקון תארו בגין דיסתכלון ביה, ולראות את עצמו במראה, שהוא מעורר רוחות רעות ולילית אמא דשדין לטמאות אותו, רחמנא ליצלן. וכבר אמרנו, שאין הכוונה בכל דברינו לעשות מעשה שגעון ובהלה, חס ושלום, כי דרכיה דרכי נועם כתיב, וצריך כל אחד להיות מסודר בבגדיו ובכליו, ובפרט תלמיד חכם ולומדי תורה שהוא בכלל כבוד שמים, הכל הולך אחר הכוונה והלב. וה' ישים חלקנו מאלו העובדים אותו באמת ובלב תמים אמן.
וזה אשר פרטתי קצת משמירת האברים מה שנוגע לענין יסוד אשר כולל כל האברים וכל הבשר, שלכן נקרא אבר סתם, וגם נקרא היסוד בשר סתם, כדכתיב (קהלת ה) ''אל תתן את פיך לחטיא את בשרך'', וכמובא לעיל (ריש פרק ה) בשם הזוהר, וכן (קהלת יא) ''והעבר רעה מבשרך'', ועוד כמה פסוקים. ואם נזהר בזה, נתקיים בו (יחזקאל יא) ''והסירותי את לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר'', כי עיקר לב האבן וסתימת הדעת נולד מסיבת פגם היסוד, ופתיחת הדעת נולד מתיקון היסוד, לכן הלב תלוי בבשר, דהיינו בשר הנ''ל, ולכן תראה כי ל''ב אב''ן הוא כמספר פ''ה שהוא מספר מילה, שזה תלוי בזה, ואם הוא ל''ב בש''ר עולה עם האותיות כמספר יסו''ד יוס''ף אב''ר מיל''ה עם האותיות.