אור ברסלב
אור לנתיבתי הנתיב העשרים ושנים - נתיב ההרחקה › ז. שמירת החוטם

אור לנתיבתי

הנתיב העשרים ושנים - נתיב ההרחקה · ז. שמירת החוטם

ו. שמירת האוזן

דרשו רבותינו ז''ל (מכילתא דרשב''י, ובספר חרדים במל''ת התלוי בחטם בשם רישב''ץ) מהכתוב ''לא תנאף'' - לא תהנה אף. דהיינו, שאם מריח ריח של ערוה מהנשים שמבשמות עצמן בבורית או בשמים, אם נהנה מזה הוא בכלל לא תנאף''. ועיקר - שלא יתרצה בהנאת הריח, כמו שאמרו רבותינו ז''ל (ברכות נג:), היה מהלך בשוק של עבודה זרה, נתרצה להריח - הרי זה חוטא. ואם הריח בעל כרחו ואינו ברצונו, אינו מזיק לו, חס ושלום [והרי הוא בכלל אי אפשר ולא קא מכוון, עיין פסחים דף כה:]. ואם מעביר מעצמו זו ההנאה, מקיים ענף מהלאו לא תנאף. וזה גם כן מכלל שמירת היסוד, ובכלל זה גם הריח של זכרים השקוצים המבשמים עצמם, שגם כן כוונתם לריח עבירה, רחמנא ליצלן, כמו דעת המשוקצות הללו - זה גם כן אסור להריח, מפני שהריח - הנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, ונעשה על ידו רושם פגם בנשמתו.

תוכן העניינים

אור לנתיבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה