הנתיב העשרים ושנים - נתיב ההרחקה · ו. שמירת האוזן
והפרט השני בשמירת הברית, הוא שמירת האוזן. שדרשו רבותינו ז''ל (כתובות ה) על הכתוב (דברים כג) ''ויתד תהיה לך על אזנך'' - שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון, יניח אצבעו באזניו. ולכאורה במאי קא עסקינן? אם בא אדם לומר לך דבר שאינו הגון, הלא יכול לומר לו: איני רוצה לשמוע דבריך, ואם שעומד בחבורה שמדברים לשון הרע וניבול פה וכדומה, אז ילך ויברח משם, ואם שכבר שמע הדיבור, מה יועיל בסותמו אזניו - הלא כבר שמע? אלא הכוונה, אם אדם עומד לפעמים בין רשעים שאין לו ברירה לברוח, ומדברים דברי נבלות, רחמנא לצלן, או שדר במקום שיש בשכונתו שרוצות המזמרות, שאמרו רבותינו ז''ל (ברכות כד) קול באשה ערוה, אז יתן אצבעו באזניו, כי הזמירות של אשה יכולות, חס ושלום, לפעול בעצם הנפש טומאה וזוהמה גדולה.