הנתיב החמישה עשר - נתיב התורה · יח. בפרט בעקבתא דמשיחא יהא נצרך עסק התורה להישרד מתוקף הנסיונות והיסורים
ובפרט עתה שאנו בעקבתא דמשיחא, מצוה לחזור ולהזכיר דברי האור החיים הקדוש (שמות ח, ג) דבסוף הימים יתנסו ישראל בשער החמישים של הטומאה להוציאו בולעו מפיו, ומה שבמצרים נכנסו רק לשער הארבעים ותשעה הוא בהיות כי חשש הקב''ה לסכנם בשער החמישים כי לא יעמדו בו, ומה שלא יחשוש הבורא לסכן אותנו בו בעקבתא דמשיחא, להיות אנו אז אחר קבלת התורה, ואילו בני ישראל במצרים היו קודם קבלת התורה. עכת''ד.
הרי לנו להבין, שהנצחון היחיד במיוחד לזמנינו הוא דרך התורה, ופשוט הוא לומר אף יותר מכך, דאף שישראל במצרים עמדו בארבעים ותשעה שערי טומאה גם מבלי עסק התורה, היינו להיותם אז קודם מתן תורה - אולם אנו שאנו לאחר קבלת התורה, לא רק שבשער החמישים לא נוכל עמוד אלא אף לא בשער אחד בלבד מכל החמישים שערים לא נוכל עמוד, היות ולנו ניתנה תורה, אם כן כך הוטבע לאחר קבלת התורה, שאי אפשר להתמודד עם היצר בלי תורה בשום שער של טומאה, ורק ע''י התורה נתחזק, ומה שישראל ניצלו ממ''ט שערי טומאה ללא תורה, זהו בדרך נס שהצילם הקב''ה והוציאם ממצב של ''את ערום ועריה'', כי לא היה בידם תורה, מה שאין כן אנו שיש בידינו תורה לא נוכל להרים ראש נגד היצר בכלום ללא תורה.