אור חדש· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ט · פסוק כד
"והפיל פור הוא הגורל" (פסוק כד). מה שאמר כפל לשון "הפיל פור הוא הגורל", ולא אמר "הפיל גורל". וכן למעלה כתיב (ג, ז) "הפיל פור הוא הגורל". כי אף על גב שהיה זה גורל, לא היה זה כמו שאר גורל, שאם כן כל אחד יכול להטיל גורל, ולעיל כתיב (שם) "הפיל פור הוא הגורל לפני המן", וכיון שכתיב "לפני המן" משמע שהיה אחד (-נופל-) [מפיל] גורל, שהיה מומחה וחכם בזה. ולכך הפור הוא חכמה, רק שעל כל פנים הוא גורל, לכך אמר "הפיל פור הוא הגורל". ופירוש "פור" הוא פרורים, כי מפיל גורל על איזה יום מימי השנה יעשה כמעשה אשר רוצה לעשות. וימי השנה הם כמו פרורים קטנים שנחלק אליהם השנה, והגורל מברר איזה יום מימי השנה יעשה מה שיעשה. ובזה יתורץ מה שאמר (פסוק כו) "על כן קראו לימים האלה פורים" בלשון רבים, והלא אין כאן רק גורל אחד. רק כי נקרא הגורל האחד "פורים" בלשון רבים רק בשביל שהגורל הוא על איזה מן הימים, שנחלקו ימי השנה לימים הרבה, כמו הפרורים, והגורל על איזה יום, ולכך נקראים "פורים"*.