אור חדש· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ט · פסוק יב
"ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו ואבד חמש מאות איש" (פסוק יב). בגמרא (מגילה טז:), אמר רבי אלעזר, מלמד שבא המלאך וסטרו על פיו. פירוש, כי הוקשה לו מה שאמר "הרגו ואבד", ודי היה לו במה שאמר "הרגו" בלבד, כי לשון "אבוד" משמע אבוד דהוא הפסד, כמו כל אבידה שהוא הפסד והוא כליון בעולם, וכאילו הביא הפסד לעולם. ולא היה לו לאחשורוש לומר כך לאסתר, כאילו היה כועס מה שעשה הפסד ואבוד בעולם, וכאילו מתחרט אחשורוש. ולכך פירשו בודאי שהיה כועס, ואמר איך שהרגו ואבד. ומה שכתיב אחריו "ומה שאלתך וגו'", כי בא מלאך וסטרו על פיו, עד שאמר אחר כך "ומה שאלתך עוד וגו'". ובזה יתורץ גם כן כי לפי הדעת אין זה סברא מאחר שלא בקשה אסתר דבר יותר, למה יאמר אחשורוש "ומה שאלתך עוד", כי אין למלך ראוי שיאמר שישאל עוד. ועל זה אמרו כי בודאי הוא היה אומר בכעס "הרגו ואבד", רק כי המלאך סטרו על פיו עד שאמר "מה שאלתך".