אור חדש· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ח · פסוק ו
"כי איככה וגו'" (פסוק ו). מה שהוצרך לומר "איככה" שני פעמים, שאם כתב "כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ובאבדן מולדתי", היה נראה שלא היה בקשתה רק אם ישאר לה עמה, אף על גב דמשפחתה יהיו נאבדין. ואם ישמור* לה מולדתה, אף על גב שימצא רע את עמה, אינה מקפדת. ולכך אמרה שכל אחד לא אוכל לראות. ואצל עמה לא אמרה "באבדן עמי", כי בודאי דבר זה אי אפשר שיהרוג את כולם ולא יהיו בורחים איזה אנשים, ולא יהיו נמסרים הכל בידיהם. גם כי דבר זה היא* בטוחה מן השם יתברך שלא יאבדו ישראל כולם, אבל אצל מולדתה שייך לומר שיהיו נאבדים לגמרי.