אור חדש· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ב · פסוק ד
"תמלוך תחת ושתי" (פסוק ד). לכך אמרו "תחת ושתי", ולא הוה ליה למימר רק 'והנערה אשר תטב תמלוך'. רק מפני שרצה לומר שאין זה גנאי למלך אם תמלוך מלכה שאינה מזרע מלכים. כי אילו לא היתה באה במקום ושתי, רק היה זה תחלת מלכותה, בזה יש לומר זה גנאי למלך. אבל מפני כי ושתי שהיתה מזרע מלכות היתה מלכה מתחלה, רק שעשתה מעשה רע [ו]נהרגה*, ואחרת היא במקומה, אין זה גנאי למלך.