אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
תהלים · ל"ד י"ב
לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם וגו'. הנה לשון הכתוב מורה באצבע שהוא בא ללמד בזה תועים בינה בדרכי חייהם, לבא לחיים טובים נצחיים, שבאמת הם דבקים ביראת ה', אך בלתי מתוקנים בין אדם לחבירו, ועל זה אמר באו ואלמדכם, מי האיש החפץ חיים, הוא חיים הנצחיים. אוהב ימים, שלא יצאו ימיו לבטלה, רק לראות טוב, הוא בעולם שכולו טוב. יעשה לו כסדר הזה, מקודם, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, היינו שמירת הלשון מלשון הרע חנופה ורכילות שקר וכזב, רק להרגיל א"ע שלא ידבר על רעהו רעה, ודבורו יהיה בנחת ובאמת, והרגל כזה אינו. עולה לו בשום משאת כסף, ואח"כ סור מרע, ואפילו אם יעלו לך במניעת ריוח. ואח"כ ועשה טוב, תרגיל עצמך לעשות טוב לזולתך אפילו אם תצטרך להוציא על זה ממון משלך, ואחרי כן בקש שלום, שתהיה אתה שלום וביתך שלום עם כל אחד ואחד, ואז תעלה לך בנקל, אחרי שלא תהיה לשום אדם עליך נגיעה ופגיעה כמו מצד הדבור כן מצד המעשה, ואדרבה הטית חסד לכל אדם בכל אשר ימצא לך, ואחרי כל אלה, ורדפהו, כדפירש"י בקש שלום ממקומך ורדפהו במקום אחר. פי' שתזכה לעשות שלום לא דוקא במקומך, אלא אפילו שלא במקומך רק במקום אחר, כי מעשיך הטובים יכריזו עליך אף בריחוק מקום, שכדאי אתה לסמוך עליך לפי הנהגתך הטובה, ושפיר סמיך ליה, עיני ה' אל צדיקים אל זה יביט להולכים בדרכים כאלו, ואזניו אל שועתם, שתפילת אנשים כאלו מקובלת לפניו, וע' יבמות דף ק"ט ריש ע"ב וברש"י ותוס' שם.