אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
שמואל ב' · ג' ז'-ח'
ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באת אל פלגש אבי ויחר לאבנר מאד וגו'. וקשה למה חרה אפו של אבנר על איש בשת הלא דינא קאמר ליה, דרק מלך משתמש בשרביטו של מלך אבל לא הדיוט, ומצאתי במלבי"ם ז"ל שהרגיש בזה וכתב דאבנר חשב א"ע למשענת למלכות ולכן אליו יאותו עניני מלכות ע"ש, אבל לע"ד לא יצא בזה חובת ביאור עכ"פ לרבנן דר' יהודא דס"ל ר"פ כהן גדול דאפילו מלך גופא אינו נושא אלמנותו של מלך, וע"ש י"ט ע"ב וברש"י ד"ה הראויות לו, שכ' בהדיא אבל נשיו של שאול לא ע"ש, ומי עדיף אבנר מבן המלך בעצמו, דאפ"ה אמרינן שם כ"ב ע"א אבישג מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה כו' ע"ש, ובזה מובן הא דאדניה כשבקש לקחת את אבישג לאשה, השתמש בזה בהשתדלות כל כך גדולה ע"י בת שבע אם המלך שלמה לבקש היתר מן המלך, ושלמה לא הטה אזן גם לבקשת אמו, וכעס מאד באמרו ולמה את שואלת את אבישג השונמית לאדניה ושאלי לו את המלוכה וגו' עד שבשביל שאלתו זו נהרג אדניה, ובע"כ משום דהא בהא תליא, דאם ירצה לישא פלגשו של מלך אות היא לעולם כי גם עצם המלוכה הוא דורש, דלהדיוט ודאי אסורה ואין לך מרד גדול מזה.
עוד קשה על סוף דברי אבנר שאמר מתוך כעסו לאיש בשת כה יעשה אלקים לאבנר וכה יוסיף לו כי כאשר נשבע ה' לדוד כי כן אעשה לו להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כסא דוד על ישראל וגו', הלא אם ידע משבועת המקום על בית דוד, איך היה מתחזק אבנר עד עתה עבור בית שאול, ומקרא משמע דלולא תרעומות זה על איש בשת היה אבנר עומד הלאה לצד בית שאול ואע"ג שידע משבועת המקום וצ"ע.