אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
ישעיה · כ"ט י"ד
ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר. וצריך להבין מהו הסמיכות של לכן, ואיך הולמת העונש אל העבירה, ומה זאת הפלא ופלא. ונראה כי המכה שהיא פלאי פלאים היא בפרט זה, שאם היתה נאבדת עצמות החכמה והחכמים מן הארץ, דוגמת הקללה שקלל עבדיה את אדום והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו, הלא שיהיו נאבדים החכמים והחכמות בהחלט, אז לא היה הפלא גדול כ"כ, לא כן אצל עם ישראל שקללה כזו היא מהנמנע, כמו שאמר ר"ש בן יוחאי בשבת קל"ח ע"א ח"ו שתשתכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו, ועפ"ז שפיר נופלת הפליאה בכפלים, ראשונה איך במשך כל הגליות מגוי לגוי ומממלכה אל עם אחר קרוב לאלפים שנה, וכל אחד מהאומות יכביד ויכפיל הגלות באופנים שונים, ובכ"ז עומדת תוה"ק הכתובה והמסורה כסלע איתן בלב ימים, ונוכל לאמר בפה מלא גם לעת הרעה הזאת תורת ה' תמימה כשהיא לעצמה ואצל כל הוגיה בטהרה, אות היא לעולם כי רק השגחה נפלאה היא בזה, ושנית היא הפליאה היותר גדולה אחרי שמציאות התורה ולומדיה בעינה עומדת, הלא היתה צריכה להאיר במחשכי התבל לפי ערכה הזך והזוהר, ובכ"ז נראה שנאבדת ויתנו אליה כתף סוררת למעשה, ואיך נצתמדו יחד מציאות ואבדון כאחד, אין זאת רק שהיא מדה כנגד מדה, וזה מה דביאר הנביא, ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני, וא"כ הלא יודו בפיהם ובשפתם על קיום מציאותי, ובכ"ז לבו רחק ממני וגו', האם אין זה ממש מציאות ואבידה ביחד. לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא פליאה בכפלים, היינו ואבדה חכמת חכמיו הלא תהיה חכמים וחכמה ובכ"ז תהיה נאבדת, ובינת נבוניו, הלא תהיה בינה ונבונים ובכ"ז תסתתר ולא תתראה, והנהגה זו היא ממש כהנהגתם עמדי במציאות ואבידה גילוי והסתתרות ביחד.