אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
יחזקאל
כ"ד י"ז
פארך חבוש עליך וגו', בסוכה כ"ה ע"ב א"ר אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתפילין שהרי נאמר בהן פאר מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך את הוא דמחייבת אבל כו"ע פטירי, וכ"ה בכ"מ בש"ס, והקשו התוס' בסוכה שם סוף ע"א ובכתובות ד"ו ע"ב, מ"ש לגבי תפילין אמרינן דדוקא ליחזקאל נאמר ולא לשאר אבילים וגבי תלמוד תורה ילפינן שאר אבילים מיחזקאל דאמרינן אבל אסור בת"ת מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום וע"ש מה שתרצו, ולע"ד אפ"ל עפמש"כ רש"י במו"ק כ"א ע"א בד"ה ואסור לקרות, דאיסור לימוד התורה לאבל הוא משום לתא דשמחה ע"ש, ולפ"ז י"ל דחז"ל הבינו דבנוגע לשמחה אין נ"מ בין אבילות דיחזקאל לשאר אבלים.
ל"ו י"ז
בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם וגו', והנה בפדר"א פ"ח תניא שרצה יחזקאל לעבר את השנה בבבל א"ל הקב"ה יחזקאל אין לך רשות לעבר את השנה בחו"ל הרי ישראל אחיכם והם יעברו את השנה שנאמר בין אדם בית ישראל יושבים על אדמתם שלהן הוא לעבר את השנה ע"ש, ולכאורה הוא נגד מש"א בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב ירמיה עיבר בחו"ל יחזקאל עיבר בחו"ל ברוך בן נריה עיבר בחו"ל ע"ש. די"ל דהא דיחזקאל ושאר הנביאים עיברו בחו"ל היתה בזמן אונס שבני א"י לא יכלו לעבר, וע"ע בירושלמי ובתוס' סנהדרין י"א סוף ע"ב וביבמות קט"ו סוף ע"א, וקרא דבית ישראל יושבים על אדמתם שלהן הוא לעבר את השנה דקאמר השי"ת כמבואר בפדר"א, היה בזמן אחר שהיה ביד בני ישראל לעברו, ולכתחילה אין מעברין אלא ביהודה כדילפינן שם בסנהדרין מקרא דלשכנו תדרשו, ובברכות ס"ג ע"ב מדכתיב כי מציון תצא תורה וגו' ועמש"כ בחידושי שם.
מ"ג י"ג
ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רוחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח, והנה אהא דר"מ ור"י פליגי במס' כלים פי"ז מ"י, דר"מ סבר דחוץ ממזבח הזהב והקרן וסובב והיסוד היו כל אמות הכלים בשל ששה טפחים ור' יהודא סבר בשל חמשה, מפרש ר' יוחנן במנחות צ"ז ע"ב דפליגי בפירושא דהאי קרא דכתיב וזה גב המזבח, ר"מ סבר זהו באמה בת חמשה הא כל אמות כלים באמה בת ששה ור' יהודא סבר כזה יהא כל אמות כלים ע"ש ולכאורה לפ"מ דר' יוחנן גופיה קאמר בעירובין מ"ו ע"ב ר"מ ור"י הלכה כר"י איך אמר איהו גופיה בירושלמי שקלים פ"ו ה"א באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי מאן תנא באמה של ששה טפחים ר"מ היא כו' ע"ש, וי"ל דהאי כללא דעירובין הוא רק היכא דר"מ ור"י פליגי ולא מצינו דעה שלישית המכרעת. משא"כ בפלוגתא זו אבא שאול מכריע לדעת ר"מ במשנה דמנחות צ"ו ע"א וכה"ג תירץ הכ"מ בפ"ג הי"ב מבית הבחירה ובפ"ה ה"ט מתמידין אהא דהרמב"ם פסק בזה כר"מ לגבי ר' יהודא, ועמש"כ בחידושי למנחות שם ולערכין ד"ה ע"ב.