אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
יהושע · ה' י"א
ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח. בקידושין ל"ז ע"ב דייק ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול אלמא אקרוב עומר והדר אכול, וכ' בתוס' בירושלמי מקשה למה לא אכלו מצה מחדש ויבא עשה דבערב תאכלו מצות וידחה ל"ת דחדש ומתרץ דאין עשה דקודם הדבור דוחה ל"ת דלאחר הדבור כו' ע"כ, והק' בש"א סי' צ"ו דהכא משמע דעשה דקודם הדבור קיל וביבמות ד"ה ע"ב דהגמרא רוצה ללמוד דעשה דוחה ל"ת שי"ב כרת מפסח מילה ותמיד שדוחין את השבת ודחי מה לכולהו שכן ישנן לפני הדבור כו' ע"ש, אולם בעצם קושית הש"א כבר הקדימו באור זרוע ה' פסחים סי' רל"ג ע"ש.
ולולא דבריהם היה נלע"ד עפ"ד הירושלמי במו"ק פ"ג ה"ה, דלא בעי למילף אבילות שבעה מיוסף דכתיב ויעש לאביו אבל שבעת ימים, משום דאין למדין מקודם מ"ת, אכן בבבלי שם ד"כ ע"א משמע דילפינן גם מקודם מ"ת, דהא התוס' שם כ' דלהכי ילפו שם אבילות שבעה מקרא דוהפכתי חגיכם לאבל ולא מקרא דויעש לאביו וגו', משום דהתם קודם קבורה היה, משמע דאל"ה הוה ילפינן מהתם אע"ג דקודם מ"ת הוה, וכ"מ מדברי הרשב"א לברכות ט"ז ע"ב שהביא בשם רב האי גאון ז"ל מקרא דויעש לאביו וגו' משום דהתם קאי לענין אנינות שהוא קודם קבורה וכדברי התוס' במו"ק שם, ולפמש"כ עה"ג ביומא כ"ח ע"ב, פליגי בזה ג"כ רב יוסף ורבא אי למידין מקודם מ"ת או לא דלה"ק רב יוסף אנן מאברהם ניקום ונגמר, ורבא השיב תנא גמר מאברהם ואנן לא גמרינן מיניה ע"ש ולפי הנחה זו נחזי אנן אם הירושלמי בחר טפי למילף אבילות שבעה מקרא דוהפכתי חגיכם לאבל, ולדרוש היקש בקרא דדברי קבלה מה חג שבעה אף אבילות שבעה מלמילף ממקרא מלא בתורה ויעש לאביו אבל שבעת ימים. רק מהטעם שהיה קודם מ"ת, מכש"כ דלדידיה לא תוכל עשה דקודם מ"ת לדחות לל"ת דלאחר ס"ת, ולהכי שפיר תירצו בירושלמי דמשו"ה אינה דוחה עשה דמצה לל"ת דחרש, משום דאין עשה דקודם הדבור דוחה לל"ת דלאחר הדבור. משא"כ לשיטת הבבלי דלכך לא ילפו מקרא דיוסף משום שהיה לאחר קבורה. ואה"נ דעל שעת אנינות הוו גמרי מהתם, ואפשר דלדידהו אלים נמי דגם קודם שניתנה כל התורה היו נזהרין במצוה זו, א"כ שפיר דחי הש"ס ביבמות מה לפסח מילה ותמיד שכן ישנן לפני הדבור, ולהכי דחי.