אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
דניאל · יוד ז'
וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא. ופירש"י אמרו רז"ל אע"פ שאדם אינו רואה דבר שהוא נבעת ממנו מזלו שברקיע רואהו ולכך נבעת עכ"ל, ולכאורה מדוע כ' רש"י אע"פ שאדם אינו רואה כו'. הלא הכא איירי בחגי זכריה ומלאכי כדפירש"י בד"ה הקודם, ולפ"ז אפשר שדוקא מזלם שהוא במעלת הנביאים גרמה להם לראות אבל לא סתם אדם, וי"ל דהוא עפ"מ דרבינא מסיק במגילה ד"ג ע"א ש"מ האי מאן דמיבעית אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי ע"ש. הרי בהדיא דחז"ל הבינו מסוגיא דהתם, דראיית המזל הוא בכל אדם ולאו דוקא בנביאים, וכמו הכא כן במגילה שם פירש"י מזלייהו שר של כל אדם למעלה ע"ש, ואע"ג דתיבת מזלייהו שם קאי על חגי זכריה ומלאכי, אבל רש"י הורה בזה ע"פ דברי רבינא כנ"ל. וכן פירש"י נמי בשבת נ"ג ע"ב אדם דאית ליה מזלא מלאך שלו ומליץ עליו, ומה"ט ג"כ פירש"י בב"ק ד"ב ע"ב בלשון אחרון דמשום דאדם אית ליה מזלא אינו נוח להמיתו ע"ש, עכ"פ מוכח דענין מזל זה הוא בכל אדם ולאו דוקא במעלות הנביאים כדהכא.