אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
דברי הימים ב' · ל"ג י"ג
ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו, הנה פסוק זה הובא בסנהדרין ק"א ע"ב כמו שהוא לפנינו, אולם שם ק"ג ע"א דרשו מאי דכתיב ויחתר לו ויעתר לו מיבעי ליה מלמד שעשה לו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה מפני מדת הדין, ועמש"כ שם על הגליון. ולכאורה הרי תפילת יחיד נתקבל אלא ע"י מלאכים ורק צבור לא צריכי להו כדמסקינן בסוטה ל"ג ע"א ע"ש. ולכן מתוך דרשה זו הוכיח בתמים דעים להראב"ד סי' קפ"ד דאם מתפלל מתוך כוונה גדולה נשמעה תפלתו גם שלא ע"י מלאכים ע"ש.
אבל לולא דבריו ז"ל נלע"ד דאימתי נזקקין למלאכים רק בסתם תפלות, לא כן גבי מנשה שהמלאכים בעצמם היו מקטרגים על תפלתו כמבואר במדרש ואתחנן פרשה ב' סי' כ' שהיו מסתמין את חלונות של רקיע שלא תעלה תפלתו לשמים, משו"ה היה צריך הקב"ה לחתור חתירה מתחת כסא הכבוד כדי לקבל תשובתו, ולפ"ז אין מכאן הוכחה לכל המתפלל מתוך צרה, ויש סמך לזה מהא דבשבת י"ב ע"ב פריך הש"ס אהא דר"א כדאזיל לבקר חולים אמר רחמנא ידכרינך לשלם היכי עביד הכי הלא השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו שאין מכירין בלשון ארמי ומשני שאני חולה דשכינה עמו ע"ש ולכאורה הוא תמוה הלא מלא כל הארץ כבודו ואצל כל מתפלל שכינה עמו. ומדוע לא משני שאני חולה דתפלתו הוא מתוך צרה כדאשכחן גבי מנשה, ובע"כ דלסתם מתפלל מתוך צרה צריכין למלאכים, ומנשה שאני דהמלאכים היו מקטרגיו כנ"ל, ולהכי צריך לשנויי שאני חולה דשכינה עמו לכתחילה לסעדו כדכתיב ה' יסעדנו על ערש דוי, ודברי התמים דעים צ"ע לע"ד, וע"ע במש"כ בחידושי לסנהדרין שם.