אור ברסלב
אור הישר (תנך) דברי הימים ב' › ל' ב'

אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן

דברי הימים ב' · ל' ב'

דברי הימים ב'

ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלים לעשות הפסח בחדש השני, והנה אהאי קרא בעי הש"ס לאמר בברכות ד"י ע"ב דחזקיה עיבר ניסן בניסן. עד דמסיק דטעה בדשמואל דאמר אין מעברין את השנה ביום ל' של אדר הואיל וראוי לקבעו ניסן ואיהו סבר הואיל וראוי לא אמרינן ע"ש, והנה שמואל קאמר אין מעברין כו', והוא לכתחילה. ובעי הש"ס בסנהדרין י"ב ע"ב עיברוה מאי אמר עולא אין מקדשין את החדש קידשו מאי אמר רבא בטל העיבור ר"ג אמר מעובר ומקודש א"ל רבא לר"נ מכדי מפוריא לפסחא תלתין יומין הוו ומפוריא דורשין בהלכות הפסח כו' וכי מטא ריש ירחא מרחקין ליה אתי לזלזולי בחמץ א"ל מידע ידעי דשתא מעברתא בחושבנא תליא מילתא אמרי חושבנא הוא דלא סליק לרבנן עד השתא, וכ' התוס' אמתניתין דעדיות דקתני הם מעידין שמעברין את השנה כל אדר הוי מצי לאקשויי, וכן כפלו קושיתם זו בר"ה ד"ז ע"א ע"ש, ולכאורה בלתי מובן איך אפשר להקשות הכי אפילו לר"נ ומכש"כ אמשנה דעדיות, הרי לשון המשנה שם הוא, הן העידו שמעברין השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים, ומפרש בר"ה שם מ"ט דמ"ד עד הפורים כיון דאמר מר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום אתי לזלזולי בחמץ ואידך מידע ידעי דשתא, מעברתא בחושבנא תליא מילתא וסברי חושבנא הוא דלא סליק לרבנן עד האידנא ע"ש. וא"כ הלא החשש דאתי לזלזולי בחמץ היה אצל התנאים גופייהו, ומה"ט גופה אמרו עד הפורים ואעפ"כ הכריעו בעדותן להחליט שבעברין השנה כל אדר, והשתא מה מקום לרבא להקשות אמשנה דעדיות כדכ' התוס', אחרי דהתנאים בעצמם הקשו קושיא דזלזול בחמץ, ועל זה גופה היו צריכין לעדותן דר' יהושע ור' פפייס.

וי"ל דאוקימתא דסתמא דגמרא בר"ה במה היתה המחלוקת דהן העידו, עם אלו שהיו אומרים עד הפורים, נתברר להם אחרי דשקלו וטרו ר"נ ורבא בסנהדרין שם אהא דאמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן. ולפ"ז שפיר הקשו התוס' כיון דמקושית רבא חזינן דאיהו לא ידע טעם פלוגתתם בעדיות, א"כ טפי הי"ל להקשות קושיתו דזלזול חמץ אמשנה דעדיות.

תוכן העניינים

אור הישר (תנך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה