אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
בראשית · וישב
וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו' ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם, בסנהדרין ק"ו ע"א הביא בזה דכל מקום שנאמר וישב אינו אלא צער, וכמו הכא כן הביאו קראי טובא ע"ש. אמנם כל הכתובים שהביאו שם נולד הצער אחרי מעשה דוישב, ולפ"ז יש לדקדק מקרא דוישב ארון ה' בית עובד אדום ויברך ה' את עובד אדום ש"ב ו' וע' שילהי ברכות, ואפשר לאמר דלא איירי רק בתיבת וישב דכתיבי גבי בני אדם, ועפ"ז לא קשה נמי מקרא דוישב ה' מלך לעולם תהלים כ"ט. אבל אכתי איכא למידק מקראי דויבא המלך דוד וישב לפני ה' ש"ב ז', וישב על כסא מלכים וישמחו כל עם הארץ והעיר שקטה מ"ב י"א, ובועז עלה השער וישב שם רות ד', וישב שלמה על כסא ה' ויצלח וגו', וצ"ע ע כעת.
ותשב בפתח עינים. הנה בסוטה ד"י ע"א דרשו שנתנה עינים לדבריה כשתבעה אמר לה שמא נכרית את אמרה ליה גיורת אני כו' שמא טמאה את אמרה ליה טהורה אני, והקשה הט"ז בה' נדה ר"ס קצ"ב ניהי דטהורה מנדה אבל אכתי צריכה שתשב ז"נ כדין תבעוה לינשא ונתפייסה, ע"ש מה שתירץ הוא ומש"כ בזה שאר אחרונים, אמנם בחוות דעת שם דייק בדברי רבא שאמר תבעוה לינשא דכוונתו דוקא נשואין, משא"כ בזנות אין לה חימוד בזה רק כמו חימוד של כל ביאה כו' ע"ש, ונלע"ד לה"ר לדבריו מהא דתניא בברכות כ"ב ע"א מעשה באחד שתבע אשה לדבר עבירה אמרה לו ריקא יש לך מ' סאה שאתה טובל בהן מיד פירש, ופירש"י פנויה היתה, והסביר הצל"ח שם דאם היתה אשת איש מדוע אמרה מטעם נחיצת הטבילה. דבאמת קיי"ל כר' יהודא בן בתירא דאין ד"ת מקבלין טומאה, טפי היה לה למונעו מטעם אשת איש ע"ש, וה"נ אם איתא דעל תביעת זנות ג"כ צריכה לישב שבעה נקיים כמו על תביעת נשואין, טפי היה לה לאמר שצריכה עדיין לישב ז"נ, זולת אם נימא דמעשה זו היתה קודם תקנת חז"ל דתבעוה לינשא כו', או דאשה זו היתה בחזקת מסולקת דמים, מ