אור ברסלב
אור הישר (תנך) במדבר › פנחס

אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן

במדבר · פנחס

בלק

ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים. ופירש"י לידתה במצרים ואין הורתה במצרים כשנכנסו לתוך החומה ילדתה והיא השליכה מנין שבעים כו' ע"כ, ועפ"ז תתפרש לשון הכתוב בפ' ויגש כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים. פי' השלמת המנין ל שבעים היתה במצרים היינו ע"י לידתה בין החומות וזהו מש"כ מצרימה. וזה מתאים עם מש"כ הרשב"ם בב"ב ק"כ ריש ע"א וז"ל ולידתה בין החומות כלומר בתוך מצרים. והרא"ם בפ' ויגש כתב וז"ל מפני שנולדה בין חומותיה טרם בואם מצרימה ע"ש, וכבר השיג על דבריו במהרש"א לב"ב קכ"ג ע"ב.

והנה בקונטרס האחרון לס' תולדות אדם מהג' ר' יחזקאל פייוויל ז"ל המספר מגדולת הגאון הצדיק ר' זלמן אחי הגר"ח זצ"ל מוואלאזין נאמר כי חכם אחד ביאר לפני הגר"ז תיבת אותה בפסוק זה, כי זו אשתו של לוי ושמה היתה אותה, והגר"ז דחה לפירוש זה משום דמלת ילדה היא בלא מפיק הא ומלת אותה היא במפיק הא, ולפי פירוש החכם היה צריך להיות בהיפוך רק אם קבלה היא נקבל ע"ש, אולם ברבותינו בעלי התוספות עה"ת הנדפס עתה כתבו בפירושם כי אשתו של לוי אותה שמה ע"ש, ולפ"ד הגר"ז קשה כנ"ל וצ"ע.

יפקד ה' איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם. תניא בספרי אשר יצא לפניהם לא כדרך שאחרים עושים שהם משלחים חיילות והם באים לבסוף, אלא כשם שעשה משה שנאמר ויאמר ה' אליו אל תירא אותו כי בידך נתתי כו', אולם אכתי איכא למידק על כפל הלשון של ואשר יוציאם ואשר יביאם, אכן ההסבר בזה דהנה שר הצבא ינהיג מחנהו וקברניט הספינה ינהיג את ספינתו, והחילוק שבין שני המנהיגים, הראשון ינהיג את מחנהו ע"פ רצונו והם מונהגים ממנו רק לפי דעתו הפרטית, לא כן מנהיג הספינה, בעוד שהוא מנהיג הוא מונהג מהנוסעים ללכת דוקא במקום שהם רוצים, לכן בקש משה רבינו אשר יוציאם, שהוא יוציאם ע"פ רצונו ואשר יביאם ג"כ רק ע"פ דעתו כי אם לא כן הוא מונהג ולא מנהיג.

ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. שמעתי מפי הגאון ר' יעקב יוסף ז"ל כשנתקבל מעיר זאגר לווילנא למ"מ דמתא שדקדק בדרשתו מדוע לא קאמר כצאן בלי רועה רק כצאן אשר אין להם רועה, ואמר כי יש רב שיש לו קהלה אבל לקהלתו אין רב, וזהו שהרגיש משה רבינו זה ודאי אי אפשר שלא יהיה להם שום רועה, בטח המצא ימצא איזה רועה עבורם עכ"פ כזוכה מן ההפקר, אולם רועה כזה נקרא שיש לו עדר צאן, בו בשעה שהצאן ישארו בלא רועה. וזהו מה שאמר ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, היינו שהרועה לא יהיה להם, רק ל לעצמו.

ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' ופירש"י ושאל לו כשיצטרך לצאת למלחמה ע"כ, והנה בעירובין ס"ג ע"א אייתי האי קרא וקאמר דלא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע והוא משום דאלעזר נענש לפי שהורה הלכה בפני משה רבו ופירש"י שם וז"ל דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו שהיה עתיד יהושע להיות צריך לשאל דבר הלכה מאלעזר ע"ש וקשה הלא בקרא כתיב דהאי ושאל לו הוא באורים ותומים ורש"י פי' הכא דשאלה זו היא כשיצטרך לצאת למלחמה. וכן מורה כל הסוגיא דיומא ס"פ בא לו, ואיך נאיד שם רש"י לאמר דהאי ושאל לו הוא דבר הלכה, ואין לאמר דאם יצטרך לשאול דבר הלכה ע"י או"ת, ז"א דרש"י פי' בהדיא בעירובין מ"ה ע"א דמידי דאיסור והיתר לא משאיל באו"ת ע"ש, ומשמע דטעמיה הוא משום דלא בשמים הוא כדפירש"י כה"ג בשבת ק"ח ע"א גבי אם יבא אליהו ויאמר ע"ש, ולפ"ז אין שייכות לכל דין מדיני התורה לשאל באו"ת, ועו"ק מדתנן משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ואם גזירת השי"ת היתה דאלעזר יהיה הצנור בדבר הלכה להמציא ליהושע הלא הי"ל למשה למסור התורה לאלעזר והוא ילמדנה ליהושע, ומדמסרה משה ליהושע ש"מ דהאי קרא קאי רק על שאלת או"ת לענין מלחמה ולא להלכה, ולכאורה היה אפשר לאמר דראשית המקרא דלפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו קאי על דבר הלכה, וקרינן נמי ושאל לו במשפט האורים, וכה"ג אשכחן במנחות י"ט ע"א בסוגיא דמקרא נדרש לפניו ולאחריו ובתוס' שם הביאו כמה דוגמאות ממין זה, ואחרי דהאי קרא כולל שניהם ביחד, לכן השמיענו ר"א בעירובין דהא דלא נתמלא התנאי דרישא דקרא הוא משום דהורה הלכה בפני משה רבו וסיפא דקרא כדקיימא קיימא דהאי לאו גזירה היא על יהושע בפרטיות לעמוד לפני אלעזר רק דין התורה הוא על כל כהנים גדולים להתלבש באו"ת ובכל הזמנים היו מלכי ישראל שואלין בהן, אכן מן הכתוב יש סמך לאמר דגם רישא דקרא קאי על שאלה דאו"ת דכתיב יעמוד ושאל, ושאלה דאו"ת היתה בעמידה כדכתיב במעשה דפלגש בגבעה שופטים כ' ופנחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה וגו', וכן בב"ב קכ"ב ע"א אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו כו', וכיון דכתיב הכא על יהושע יעמוד ושאל לו במשפט האורים, משמע דכל הכתוב קאי רק על שאלת או"ת וצ"ע.

כן נפלאתי על המהרש"א בעירובין שם שכ' וז"ל ולא אשכחן ר"ל דיעמוד לפניו לשאול באורים ותומים כמפורש בקרא ולא אשכחן בכל מעשה דיהושע שבא לפניו אלעזר לשאול באורים ותומים עכ"ל, והוא פלא דגמרא ערוכה היא בב"ב קכ"ב הנ"ל גבי חלוקת א"י דיהושע עמד לפני אלעזר בשאלת או"ת, וע"ש ברשב"ם ובתוס' סנהדרין ט"ז ריש ע"א וצ"ע.

שוב מצאתי בחידושי רש"ש לעירובין שם שהאריך בזה ובהרבה כוונתי לדבריו, וגם הוא הביא שמצא בס' ב"א שהרגיש בזה והס' הזה אינו ת"י לעיין בו, ונשאר בצ"ע מה דחקו לרש"י בעירובין לפרש דבר הלכה, אבל לפמש"כ דחקו ליה סוגיא דב"ב אכן על כל אלה תשאר הסתירה על רש"י ממה שפי' הכא והפליאה על המהרש"א.

ביום השמיני עצרת תהיה לכם. ע' זוה"ק פ' נח דפוס סלאוויטא דף ס"ד ע"א.

תוכן העניינים

אור הישר (תנך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה