אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כז.
ועישור אחר שאני עתיד למוד נתון לו לעקיבא בן יוסף כדי שיזכה בו לעניים ע' תמים דעים להראב"ד סי' סמ"ך ובאור שמח פ"ד ה"ב מה' תרומות.
שם אם קדם מוכר וכתב לו את השטר כאותה ששנינו כותבין שטר למוכר אע"פ שאין לוקח עמו כיון שהחזיק עמו בקרקע נקנה שטר בכ"מ שהוא כו'. והנה בת' הרא"ש כלל פ"ה סי' יוד הביא בשם הרמב"ם וז"ל ושטרא מטלטלי חשיב דהא נקנה אגב קרקע כדאמרינן אם קדם מוכר וכתב לו את השטר כיון שהחזיק עמו בקרקע נקנה השטר בכ"מ שהוא וטעמא משום דנכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות הרי דשטר חשיב מטלטלי ע"ש, והנה מלבד מה שלשון זה לא מצאתי ברמב"ם בלתי מובן לע"ד עצם הדברים. הלא הכא גופה מסקינן שאני שטר דאפסרא דארעא הוא, וא"כ י"ל דלאו מטעם דהוא מטלטלי חשיב אלא משום שהוא נכתב על קרקע זו לכן הוא נקנה עמה, וכמ"כ אם השטר נכתב על מטלטלין הוא אפסר דמטלטלי ואם על כסף הוא אפסר דכספא כללא דמילתא השטר הוא רק שיעבוד, ולאיזה דבר שהוא משועבד הוא לו לאפסר שיהיה נקנה עמו, ושם האמתי של השטר הוא נכסי, כדאמרינן בב"ב ק"נ ע"ב שטרה איקרי נכסי, ומהאי סוגיא גופה דהכא אייתי ראייתו דהשטר נקנה עם הקרקע משום דנכסים שאין להם אחריות נקנין עם הנכסים שיש להם אחריות, ומסיק שם הרשב"ם וז"ל אלמא שטר מיקרי נכסים שאין להם אחריות ע"ש וצ"ע כעת וע"ע בס' המקח שער י"ג.
שם איבעיא להו שדה במכר ומטלטלין במתנה מהו ת"ש עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו ש"מ ע' ש"ך חו"מ סי' ר"ב סק"ב ושם ר"ס ר"ג ובקצוה"ח ונה"מ שם.
שם והלכתא צבורים לא בעינן אגב וקני בעינן, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' שצ"ה וסי' תקמ"ה ובמש"כ בחידושי לב"ק קי"ח ע"א וע"ע בת' הריב"ש סי' שמ"ה ובאבן האזל פ"ג ה"ט מה' מכירה.
שם אמר רבא ל"ש אלא שנתן דמי כולן אבל לא נתן דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו, ע' מה שהקשו במ"מ ולח"מ פ"ג מה', מכירה ומה שתירץ בת' באר יצחק חא"ח סי' ד' וע"ע בס' המקח לרב האי גאון שער י"ג.
רש"י ד"ה חוזר בשטר. אם אומר אין רצוני שתהא לו ראיה בידו. ע' בת' הרשב"א סי' אלף ל"ד.
רש"י ד"ה מושכר היינו מכר ע"כ. ע' רש"י ב"ק ס"ח ע"א ד"ה פרט לשהקנה ובתוס' ב"מ נ"ו ע"ב ד"ה והאי ביומיה ובמש"כ בחידושי שם.
רש"י ד"ה דיד עניים הוא. הואיל וגבאי של עניים היה כו', ע' מחנה אפרים ה' צדקה סי' י"א.