אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ט:
הדר פשטה הוייה ליציאה מקשינן דא"ק ויצאה והיתה, ע' בחידושי הגר"ח הלוי פ"ג הי"ח מה' אישות.
שם איתמר כתבו לשמה ושלא מדעתה רבא ורבינא אמרי מקודשת ר"פ ורב שרביא אמרי אינה מקודשת כו', ע' אבני מלואים סי' ל"ב סק"ד ובח"ס אה"ע ח"ב סי' מ"ו.
שם מאי לאו שטרי אירוסין ונשואין ממש לא שטרי פסיקתא וכדרב גידל כו', ע' בית מאיר ס"ס מ"ב ובח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ג.
שם אי מהתם הוה אמינא עד דמקדש והדר בעיל, ע' חידושי הרשב"א בסוגיין ובמש"כ בחידושי ריש מכילתין וע"ע דורש לציון דרוש ד' ובת' מקום שמואל סי' ע"ג.
שם א"כ נערה המאורסה דאמר רחמנא בסקילה היכא משכ"ל כו', ע' מל"מ פי"ז הט"ו מאיסורי ביאה ובשעה"מ פ"ג ה"ה מה' אישות.
שם משכחת לה שבא עליה ארוס שלא כדרכה, ע' משך חכמה לפ' תצא בפסוק ובעלה.
שם ע"כ ל"פ רבי ורבנן אלא באחר אבל בעל ד"ה אם בא עליה שלא כדרכה עשאה בעולה כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' קנ"ח ועוד שם סי' כ' ובחזקה רבה חאה"ע ס"ס רי"ח.
שם משכחת לה כגון שקדשה בשטר הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס, לכאורה מה צריך לתת טעם לזה הלא בלא"ה ניחא, דבשלמא בקידושי כסף היה מקום לאמר עד דמקדש והדר בעיל, משום דכי יקח ובעלה בחד קרא כתיבין, משא"כ שטר, אלא משום דעצם הילפותא דקנין שטר היא לעיל ד"ה ע"א מקרא דויצאה והיתה, משו"ה קאמר הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס, וע"ע ברמב"ן לסה"מ שרש שני ובת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קס"ו.
תוד"ה הן. וכן היה אומר ר"ת אין נקנין באמירה אלא כשהאב פוסק אבל אחיה ואמה לא, ע' בראב"ן סי' ל"ח,