אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ט.
בתך מקודשת לי בתך מאורסת לי בתך לי לאינתו בין ע"י אביה בין ע"י עצמה מקודשת מדעתו והוא שלא בגרה כו'. ע' בת' הריב"ש סי' תע"ט.
שם בעי רשב"ל שטר אירוסין שכתבו שלא לשמה מהו הויות ליציאות מקשינן מה יציאה בעינן לשמה אף הויה בעינן לשמה א"ד הויות להדדי מקשינן מה הויה דכסף לא בעינן לשמה אף הויה דשטר לא בעינן לשמה כו', וקשה מה דמיון כסף לשטר לענין לשמה הלא כסף שהוא מטבע העובר לסוחר או דבר שיש בו שויה של פרוטה הרי תיכף בקבלתה יש בזה כדי הנאה משא"כ שטר דרק אם נכתב בו שם הנושה בו עי"ז אפשר שיבוא לידי גוביינא, משא"כ אם לא נכתב שם בשטר הרי הוא חספא בעלמא, ולפ"ז לא הו"ל רק למיבעיא אי מקשינן הויות ליציאות לענין לשמה משום דכתיב ויצאה והיתה וצ"ע כעת.
תוד"ה הב אשקי, ומשו"ה איכא למימר כשאומרת הב אדעתא דמעיקרא קאמרה. ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' נ"ג.
תוד"ה והילכתא שיראי. דע"כ בכולי גמרא הלכתא כרבה כו'. הנה התוס' האריכו בזה בכ"מ וע' ראבי"ה סי' ר"ז ובס' המכריע ח"ג סי' כ"ב דפוס לובלין.
בא"ד דדוקא שיראי הוא דלא צריכי שומא לפי ששומתן ידוע קצת כו' אבל שאר דברים כגון אבנים טובות ומרגליות כו' ע' בס' לחם רב סי' כ' וע"ע במיוחסות סי' קכ"ו ובאבני מלואים סי' ל"א סק"ג ובח"ס אה"ע ח"א סי' פ"ב.
תוד"ה כתב על הנייר. ואור"ת וההיא דלקמן וההיא דהכא אתיא כר"א דאמר עדי מסירה כרתי וההיא דכתובות אתיא כר"מ כו', ע' ש"ך חו"מ סי' מ"ב סק"ב ובתומים וקצות ונתיבות שם ובהעמק שאלה לשאילתות פ' בהר ר"ס קט"ו.
תוד"ה אע"פ שאין בו ש"פ הכא ניחא דקצת הוא רבותא כו', ע' עמק יהושע סי' וי"ו.