אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לה.
השיאו לדבר אחר כו' מאי כי טובים דודיך מיין כי אתא ד"ד אמר אמרה כנ"י לפני הקב"ה רבש"ע ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה מ"ש האי קרא דשייליה אר"ש בן פזי י ואיתימא ר"ש בר אמי מרישא דקרא קא"ל ישקני מנשיקות פיהו א"ל ישמעאל אחי חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיב מ"ט אמר עולא ואיתימא רב שמואל בר אבא גזירה חדשה היא ואין מפקפקין בה כו', בביאור הענין נלע"ד ע"פ הנסיון שעל כל דבר חדש נמצאין עוררין ונוקפין המבקרים מכל הצדדים עד שנתיישן הדבר ונתקבל אצל הכלל, ואז אפשר שנתקדש ג"כ אחרי אשר יצא דרך כור הבקורת מכל הצדדים, והנה ר' ישמעאל שמע שאסרו גבינות עכו"ם:
ושאל לר' יהושע מפני מה, והשיבו מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה, והתחיל ד' ישמעאל לפלפל, עמו כדתנן במשנתנו, ולפי שהיתה גזירה חדשה וע"פ דעת ר' יהושע היתה נכונה ונחוצה ור' ישמעאל מתוך פלפולו יבטלה וכשיהיה נשמע אצל המבקרים שגם ר' ישמעאל מפקפק בה יכריע בזה את הכף שתבטל, ולזאת את התחכם ר' יהושע והשיאו לדבר אחר בשאלתו האיך אתה, קורא כי טובים דודיך. וע"ז באו חז"ל ושאלו האי קרא דשייליה והסבירו דכוונתו היתה ארישא דקרא ישקני הקב"ה מנשיקות פיהו כי כך אמר לי כי טובים דודיך דברי סופרים מיין עיקר תורה שבכתב כדפירש"י במשנתנו ובסוגיין דבדים אלו אמה ר' יהושע:
לר' ישמעאל בתור הנחה לחבב בדרך כלל דברי סופרים ולרכך בזה קשיות הבקורת הכללית ודרך אגב רמז לו על פרט גזירה זו ע"פ כתוב זה. בכוונתו כאילו יאמר חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיב, שע"י פלפולך עלולה הגזירה שתתבטל ובאמת נחוצה היא שתתקיים, וע' דרשות הר"ן דרוש שביעי ובת' מהר"ח או"ז סי' וע"ע בירושלמי ברכות פ"א ה"ר וביפה מראה שם ובת' הרשב"א סי' מ"ג ובעקידה שער ששים.
שם מגדף בה ר' ירמיה אלא מעתה יבשה תשתרי כו', ע' בת' הריב"ש סי' שצ"ד.
תוד"ה חדא קתני. דקיי"ל, הלכה כריב"ל אף לגבי ר' יוחנן כו', ע' תוס' חולין צ"ז ע"א ד"ה אמר ובמש"כ בחדושי שם.
בא"ד ואנו שאין נחשים מצויין ביננו אין לחוש משום גילוי ואין לאמר דדבר שבמנין הוא כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ח'.