אור ברסלב

אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן

דף טו.

דף יד:

מ"ט נהי דלרביעה לא חיישינן מיעבד ביה מלאכה חיישינן כו', ע' אוצר הגאונים לשבת י"ט ע"א.

שם שאני עכו"ם דחמיר דכתיב ולא תביא תועבה אל ביתך. וכ' בקרית ספר ס"פ י"ד מטומאת צרעת דה"ה אם אחוזת ישראל מושכרת לעכו"ם מטמאה בנגעים, דהא אחוזתם קרינא בה ומובא שם במל"מ, אולם בס' חזון איש לנגעים סי' ט' שדא ביה נרגא ע"ש.

שם ושכירות מי קניא והא תנן ישראל ששכר פרה מכהן יאכילנה כרשיני תרומה כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א ס"ס נ"ג ובת' משיב דבר ח"א סי' י"ט.

שם ואס"ד שכירות קניא אמאי לא יאכילנה פרה דידיה היא אלא ש"מ שכירות לא קניא, ע' אבני מלואים סי' כ"ח ס"ק נ"ב.

שם והשתא דאמרת שכירות לא קניא גזירה משום שכירות וגזרה משום שאלה וגזירה משום נסיוני, ע' בהחידושים שבסוף ספר הפלאה ובת' משיב דבר ח"א סי' כ"ג.

רש"י ד"ה גזירה. אתי הוא לאושולי בהמתו לעכו"ם, ועביד בה מלאכה בשבת וקא עבר בלאו כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' כ"ג ובס' ראשית בכורים לבכורות ד"ב ע"א ובאוצר הגאונים למס' ביצה דף ל"ו בחלק התשובות ובת' הריב"ש סי' כ"ד וסי' קנ"א.

תוד"ה השתא. וי"ל דמאי דממכר קרינן ליה לפי שעה היינו דוקא לגבי אונאה דכתיב ממכר מיותר מיהו בשאר מקומות אמרינן דשכירות הוא דלא קנייה, וכ"כ התוס' ג"כ בב"מ שם, וע' בראב"ד ולח"מ פ"ו ה"ה מה' שכירות. ודעת הרמב"ם משמע שם כדעת התוס', וכ"מ דעת רש"י בב"ק ס"ח ע"א ד"ה פרט לשהקנה דשכירות אינה בכלל מכר דכ' רחמנא, ועמש"כ בחידושי לערכין כ"א ע"א ובחידושי לב"מ שם, וע"ע בס' התרומה סי' קל"ט ובתרומת הדשן סי' ר"י ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רל"ט ובת' שבות יעקב ח"ג חח"מ סי' קנ"ו.

תוכן העניינים

אור הישר על עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה