אור ברסלב

אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף כט.

דף כח:

אטו בקבא דקירא אידבקנא בכו כו'. הא דהזכיר כאן מדת קב ול"ק אטו בקירא כו' ע' בת' מקום שמואל סי' ג'.

שם ת"ר והוא לא אויב לו יעידנו ולא מבקש רעתו ידיננו כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' תקס"ו ובת' חו"י סי' ג'.

שם מסייע ליה לרב יהודא דאר"י א"ר צריך שיאמר אתם עדי איתמר נמי כו', ע' ברי"ף וברא"ש ובמה שהאריך בזה בהעמק שאלה לשאילתות פ' יתרו סי' נ"ה אות ה'.

שם דא"ר שמלאי הרבה טענות הי"ל לנחש הקדמוני לטעון ולא טען כו' מאי הול"ל דברי הרב ודה"ת דמ"ש, ולכאורה יל"ד הלא טענה אחת היא ומאי לשון הרבה טענות, ואפשר דאין כוונתו על ריבוי במספר רק דטענה זו היא טענה גדולה.

אמנם קשה לפ"מ דאמרינן לקמן ל"ח ע"ב דאדם הראשון מין היה או כופר בעיקר וסמכו אקרא ע"ש, ובכגון זה לא שייך דברי הרב ודה"ת דמ"ש, כמש"כ הפמ"ג בספרו שושנת העמקים כלל יוד דבמומר לא שייך דברי הרב כו', וע' בשעה"מ פ"ה הי"ד מה' מלוה ולוה, וי"ל ראשונה לאו הלכתא פסיקתא הכי היא, דהם סמכו ע"ד הרמ"א בחו"מ סי' שפ"ח סט"ו. אולם הש"ך שם ס"ק ס"ז חולק על זה וע' בחידושי הגרע"א לב"מ ד"י ע"ב, ועוד הרי אגדות חלוקות הן דבעירובין י"ח ע"ב תניא היה ר"מ אומר אדם הראשון חסיד גדול היה כו', עוי"ל דכל דברי האמוראים דלקמן שהיה מין או כופר בעיקר, הוא רק על הזמן שאחר החטא, דעלה קאי הני קראי דמייתי התם, משא"כ הטענה דדברי הרב שומעין היתה על הזמן דקודם החטא, ואז בודאי דלכו"ע היה מוחזק בכשרות דנופל עליו לאמר דברי הרב שומעין.

שם אמר חזקיה מנין שכל המוסיף גורע שנאמר אמר אלקים לא תאכלי ממנו ולא תגעו בו רב משרשיא אמר כו', הנה האמוראים הראו ראיותיהם מן הכתובים, אולם מצד הדין נמצא כזה בברייתא דב"ב קס"ט ע"ב דתניא הבא לידון בשטר ובחזקה כו', דאע"ג דחזקה לחודה מהני, אבל הכא שהוסיף והביא עמו שטר גרע כחו וצריך בירור על השטר ואם אי אפשר לקיימו הטיל על עצמו בשביל ההוספה שבועת היסת כמבואר ברמב"ם רפט"ו מה' טוען.

רש"י ד"ה ולא תגעו בו. ומתוך תוספות גירעו שדחף הנחש את חוה על האילן כו', הנה דברי רש"י לקוחים מבראשית רבה פי"ט סי' ג', אבל באדר"נ פ"א ובפדר"א פי"ג לא נזכר כלל ענין הדחיפה ע"ש, וע' עקידה שער תשיעי.

והנה הרמב"ם פ"ב ה"ב מה' רוצח כ' דהשוכר הורג להרוג את חבירו כו' עון הריגה בידו וחייב מיתה לשמים כו'. וכ' המל"מ בשם הריטב"א דדוקא שוכר דעביד מעשה חייב בד"ש אבל בדיבורא לא מחייב ובזה מובן לו הא דילפינן בסוגיין מנחש הקדמוני דאין טוענין למסית דהו"ל למימר דברי הרב ודה"ת דמ"ש ולכאורה מה טענה היא זו לגבי דין שמים ובע"כ משום דלא היה שם אלא דיבור לבד להכי פטור אף בדין שמים כדברי הרמב"ם והריטב"א ע"ש. והשתא לפ"ד המדרש וכדמשמע הכי נמי בסוגיין כדפירש"י, הלא היה בזה גם פעולה ממשית היא הדחיפה לצורך ההסתה, ובגדר פעולה קשה היא יותר מלשלם אל ההורג שכר ההריגה, ואם שכירות נקראת מעשה בכתובות מ"ו ע"א וע' תוס' ב"ק ד"ה ע"א ד"ה דיבורא מכש"כ פעולה בידים כדחיפה וצ"ע כעת.

ומש"כ המל"מ שם להעיר מהא דלא מצינו שזה נהנה וזה מתחייב כדאמרינן בקידושין מ"ג ע"א דה"נ דכוותיה וכן העיר בגליון החו"מ סי' ל"ב ע"ש, קשה לפי דבריהם אמאי ל"ק בסוגיין דהי"ל לטעון לא מצינו זה נהנה וזה מתחייב, וע' במקנה לקידושין שם ד"ה וראיתי בת' ח"צ ובמק"א הארכתי בזה, אולם לפי האמור ניחא דהתם הא קאמר באומר לשלוחו צא בעול את הערוה ואכול את החלב ועל זה קאמר שהוא חייב ושולחיו פטור, משום דהמשלח לא עשה שום פעולה רק האמירה ועלה מסיק דלא מצינו זה נהנה וזה מתחייב, משא"כ גבי נחש הרי הוסיף על דבריו פעולת הדחיפה, ואפשר דאה"נ אם המשלח דחפו לבעול את הערוה היה ג"כ חייב בד"ש וכמש"כ הרמב"ם גבי שוכר להרוג את חבירו דחייב בד"ש, ומשו"ה לא אמרינן גבי נחש דלא מצינו זה נהנה וזה מתחייב, דחיובו הוא מפני פעולתו כנ"ל.

תוד"ה דברי הרב ודה"ת. וא"ת א"כ כל מסית יפטור עצמו באותה טענה וי"ל דדוקא נחש שלא נצטווה שלא להסית ולא נענש אלא לפי שבאת תקלה על ידו אבל מסית שנצטווה שלא להסית נמצא כשמסית עובר, והנה הש"ך בחו"מ סי' ל"ב סק"ג הביא ראיה דאין שלד"ע אפילו בדיני שמים דהא דין הנחש היה דין שמים א"כ מה מקום לטענתו דדברי הרב ודה"ת דמ"ש הלא עכ"פ בדיני שמים חייב ומזה מוכח דאף בד"ש פטור המשלח ע"ש, ולפ"ד התוס' נסתרה ראיית הש"ך דאפ"ל דמה לנחש שהועילה לו הטענה לפטור א"ע אף מד"ש לפי שלא נצטווה שלא להסית אבל במשלח בעלמא הרי נצטווה שלא להכשיל את חבירו בשום עבירה אפשר שנענש מיהא בידי שמים וצ"ע כעת, וע"ע ברש"י שבת ק"נ ע"א ד"ה ולא יאמר לחבירו ובתוס' ב"ק נ"ו ע"א ד"ה אלא לחבריה ובמש"כ בחידושי שם, וע"ע בפרדס דוד ס"פ בראשית ובתומים סי' ל"ב סק"ב.

תוכן העניינים

אור הישר על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה