אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כח:
מהו שיעיד אדם באשת חורגו כו', ע' בס' שערי ציון סי' וע"ע נובי"ת חאה"ע סי' ע"ו.
שם א"ר חסדא אבי חתן ואבי כלה מעידין זה על זה ולא דמי אלא כי אכלא לדנא, ובנוגע לדון זה על זה ע' במהרי"ק סי' כ"א ובת' הרדב"ז ח"א סי' תקל"ט ובת' מהר"ם לובלין סי' ס"ג.
שם דאמר שמואל כגון אנא ופנחס דהוינן אחי וגיסו כו', כה"ג במו"ק י"ח ע"א.
שם והא"ר אבא מודה ר"א במזוייף מתוכו שהוא פסול, ע' גיטין ד"י ע"ב רש"י ד"ה תני חוץ ובגרש ירחים שם ולדף י"א ע"א.
שם את זו דרש ריה"ג ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל שופט שלא היה בימיו אלא זה שהיה קרוב ונתרחק, פי' שהיה קרוב ע"י אישות ומתה אשתו כשר לדונו אחרי שנתרחק, וקשה מנ"ל לריה"ג דהאי בימים ההם להכי הוא דאתא, הלא בר"ה ספ"ב מבע"ל שאין לך לילך אלא בכל שופט שבימיו, היינו שלא ידחה מלשמוע לדייני דורו בטענה שאינם כדיינים בדורות הראשונים ע"ש, וצע"ק.
שוב ראיתי עה"ג שהורה לעיין בר"ה כ"ה ובקדושין ס"ו ובודאי דכוונתו דשם נדרש הכתוב ע"פ דיוק זה ממש לדרשות אחרות, אבל נראה דבאמת שלשה כתובים נפרדים הם, ופסוק זה המובא בסוגיין הוא בפ' שופטים י"ז ט', ושם י"ט י"ז כתיב ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם, והשלישי הוא בפ' תבא כ"ו נ' ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם, וא"כ י"ל דחד אתא לקרוב ונתרחק, וחד לכשר ונתחלל ואידך ליפתח בדורו כשמואל בדורו, אלא תקשה מדוע הביא בר"ה אותו הפסוק עצמו המובא הכא, וקרא דלפני הכהנים השופטים אשר יהיה בימים ההם שייר לגמרי בש"ס. והספרי הביא הדרשות בכל המקומות, ודרשת ריה"ג דהכא כפל בשני המקומות בפ' שפטים וצ"ע.