אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ד.
ר"ע אומר מנין לרביעית דם שיצאה משני מתים שמטמא באהל שנאמר על כל נפשות מת לא יבא שתי נפשות ושיעור אחד ורבנן נפשת כתיב, ע' טו"א לר"ה דף כ"ד.
רש"י ד"ה בחלב אמו יכול בחלב אמו אבל בחלב מותר לבשל, ע' מהר"ם לובלין מה שהגיה בלשון רש"י ומש"כ הפמ"ג בסוף הפתיחה לספרו גינת וורדים ובת' מהרי"ל דיסקין ח"ב סי' מ"ם.
תוד"ה כולהו ס"ל. דהא רבי ור"ע ור"ש דסברי הכא יש אם למקרא מחייבין בפ' ספק אכל ובפ' דם שחיטה בחתיכה אחת ספק של חלב ספק של שומן אשם תלוי משום דמצות כתיב, ע' בס' שאילת שלום סי' יוד.
תוד"ה מניין לרביעית דם. תימה ל"ל קרא להכי כו' תיפ"ל מידי דהוה אבשר המת דדם חשיב כבשר כדמוכח בהמוציא יין גבי דם נבילה דמטמא ברביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית מטמא מידי דהוה אבשר ע"כ, לפי לשון התוס' משמע דכן הוא שם בלשון הש"ס, ומזה שפיר הוה משמע דרביעית דם טומאתו מן התורה כמו בשר, ולפ"ז שפיר הקשו ל"ל קרא לרביעית דם הרי כבשר הוא, אולם לפנינו לא כן הלשון לא בשבת ולא במנחות, אלא כן הוא הלשון, א"ר יוסי ב"ר יהודא אף כשטמאו ב"ה לא טמאו אלא ברביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית. ומפרש הראב"ד רפ"ה דעדיות וז"ל וכיון שהוא קרוש דומה לבשר וגזרו עליו משום כזית נבילה ע"ש, הרי אדרבה חזינן דרק גזירה דרבנן היא גבי דם נבילה. וממילא בעלמא לא הוי רביעית דם בכלל בשר, ומשו"ה שפיר איצטריך קרא. ואין מקום לקושית התוס', וצ"ע כעת.
בא"ד הא דתנן בפ' קדשי מזבח כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרפין זה עם זה כו', ע' תוס' יומא פ"א ע"א ובגבורת ארי בהשמטות שם.