אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ג:
עד האלקים יבא דבר שניהם הרי כאן אחד אשר ירשיעון אלקים הרי כאן שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד כו', ע' טורי אבן למגילה כ"ג ע"ב ובמש"כ בחידושי לערכין י"ט ע"א בתוד"ה או דילמא.
שם ור' יונתן לישנא דעלמא נקט כדאמרי אינשי מאן דאית ליה דינא ליקרב לגבי דיינא, הנה ר' יונתן דקאמר הכא דקרא איירי בלישנא דעלמא כדאמרי אינשי אפ"ל דלטעמיה אזיל דס"ל לקמן פ"ה ע"ב דאמרינן דברה תורה כלשון ב"א, וע' תוס' מנחות י"ז ע"ב ובמל"מ פ"ו ה"ז מה' דעות,
שם מה ת"ל לנטות אחרי רבים להטות התורה אמרה עשה לך ב"ד נוטה, ע' מה שהאריך בנחל יצחק סי' ג' אם גם לענין אודיתא או קבלת עדות דא"צ למשא ומתן אי סגי בשני דיינים.
תוד"ה דיני ממונות לכש"כ. תימה דבריש המוכר פירות קאמר שמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב ואמאי לא נילף בק"ו מד"נ כדאמר הכא כו' ע"כ, וקשה הלא הרשב"ם בב"ב שם ביאר בהדיא הטעם משום דבד"מ איכא מוחזק, והוא מדברי שמואל גופיה דביאר הכי ר"פ הפרה כי אזלינן בת"ר באיסורא אבל בממונא לא אזלינן בת"ר אלא הממע"ה, ואפ"ל נמי דבאיסור אין מי שיברר להכי מוקמינן אדין תורה דאחרי רבים להטות כדאמרינן בחולין י"א, משא"כ בממון דהוא מוחזק ואפשר לברר ע"פ עדים, אמרינן כיון דהוא המוציא עליו הראיה לברר, וג"ז אסמכוה אקרא דמי בעל דברים יגש אליהם יגיש ראיה אליהם, ורב אשי קאמר דאפילו קרא לא בעי סברא הוא כדאמר ר"פ הפרה, וע' בירושלמי דמכילתין פ"ג ה"ח, אמנם כ"ז הוא בנוגע לדין ממון בין אדם לחבירו, בזה יש מקום לאמר הממע"ה וממילא בטל בזה דין רובא, משא"כ הכא דנוגע לדיינים. ולא לבעלי דינין, זהו בגדר איסור ולא בגדר ממון. דהא כל דין דאזלינן בת"ר באיסורא, ילפינן בחולין י"א ע"א מקרא דאחרי רבים להטות דכתיב בדיינין, הרי דהוא בסוג איסור דאזלינן בהוא בתר רובא, והשתא לפ"מ דד"מ וד"נ דבסוגיין תרווייהו איירו בדיינין, וכמו דד"נ תנן במשנתנו דבכ"ג, כמ"כ שנינו התם דד"מ בשלשה, ולהכי שפיר קאמר דר' יאשיה מייתי בק"ו, ומה ד"נ דחמירי אמר רחמנא זיל בתר רובא דיני ממונות לכש"כ, משא"כ בהא דאין הולכין בממון אחר הרוב דאיירי בתביעת ממון ואחד מוחזק כנ"ל, בזה ליכא למימר הכי וצ"ע כעת, וע"ע בס' באר יעקב סוף חלק או"ח ובש"ש שמעתא ד' פ"ט.
בא"ד וצ"ל דרובא לרידיא זבני לא חשיב כי הנך רובא הלכך לא סמכינן אהך רובא בדיני ממונות, ע' ש"ש שמעתא ד' פ"ו ובת' חוט המשולש בחלק התשובות של הגר"ח ז"ל סי' ז' ובאבני מלואים סי' מ"ה סק"ב ובס' עולת שמואל ח"א סי' נ"ט.