אור הישר על משנה אבות· הרב שמואל יצחק הילמן
פרק ה · משנה כב
בן בג בג אומר הפך בה והפך בה, פי' חכמת התורה איננה כחכמה אחרת שבכל דבר שבה יש רק הוראה אחת או שתים, וכיון שהבנת כוונתה אין לך מה לחשוב בה יותר, וזהו מפני שהיא רק חכמה אנושית, לא כן תוה"ק להיותה אלקית. לכן כל מה שתהפוך מחשבותיך בה תמצא בתוכה יותר ויותר, וכאמר החכם מכל אדם דדיה ירווך בכל עת, ודרשו בעירובין נ"ד ע"ב למה נמשלו דברי תורה כדד מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוציא חלב אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם, ואמרו בסנהדרין ק"ג ע"ב מנשה היה שונה נ"ה פנים בתורת כהנים אחאב פ"ה וירבעם ק"ג, ושלמה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, הרי דלחכמת התורה אין גבול, ועוד דכל חכמה היא בענין פרטי או פרטיים. לא כן תוה"ק "דכולה בה" כמאחז"ל ריש ב"ר התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה. והיינו דקאמר "ובה תחזי" כל פרט ופרט שבעולם שלבך חפץ לדעת, כן בחכמה אחרת אם מצאת בה ענין בבחרותך, אפשר שלא תתאים עם שכלך בזקנותך, אבל לא כן תוה"ק "וסיב ובלה בה" באותה התורה שלמדת בנערותך תמצא אותו הטעם גם בזקנותך, "ומינה לא תזוע" לפ"מ שהקדמתיך, "שאין לך מדה טובה הימנה" בשום חכמה בעולם, וע"ע בס' אהבת ציון להגאון בעל נוב"י דרוש ה'.