אור ברסלב
אור הישר על משנה אבות פרק ג › משנה יח

אור הישר על משנה אבות· הרב שמואל יצחק הילמן

פרק ג · משנה יח

משנה יז

ר"א חסמא אומר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות תקופות וגמטראיות פרפראות לחכמה, הנה במשנה זו איכא דיוקי טובא ומכולם מדוע תנא פתחי נדה, הלא מסכת נדה הרבה גדולה ממס' קינין ויש בה הרבה יותר דינין והי"ל למיתנא קינין ונדה.

ונראה דכל זמן שהיה ביהמ"ק קיים היו מוכרחות כל הנשים לדעת בדיוק זמן פתחי נדותן וזיבתן משום הקרבת קיני זבות, וממילא היו נשמרות להן ימי נדה לחוד וימי זיבה לחוד, לענין שומרת יום כנגד יום שהוא רק בי"א יום שבין נדה לנדה, ובאם ראתה שלשה ימים רצופין ידעה למנות ז"נ ולהביא קיני זיבה, ובודאי תיכף אחר החורבן היו זהירות בחשבונן כפי שהיו רגילות.

והנה ראב"ע היה בן י"ד או ט"ו שנה כשחרב הבית כדכ' התוס' בשבת נ"ד ע"ב ובדוכתי טובא, וכשהיה בן י"ח מינוהו נשיא כדאמרינן בברכות כ"ח ע"א, ור"א חסמא היה תלמידו כדאמרינן בחגיגה ד"ג, ולפי שהיה שנים אחדות אחר החורבן, ובהעדר הקרבנות זיבה עלול להשתכח חשבון פתחי נדות וזבות. לכן מצא ר"א חסמא לנחוץ לאמר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות, והזכיר ג"כ קינין משום תקותם למחר יבנה ביהמ"ק, כדחשו לזה כמה תנאי, וקאמר דאינו דומה לתקופות ומזלות אע"ג דבשבת ע"ה ע"א אמרו דגם בהן מצוה לחשוב, אבל קינין ופתחי נדה הן גופי הלכות משום שנוגעים למקור טהרה וקדושת הישראלי, משא"כ תקופות וגמטריאיות הן רק פרפראות לחכמה, וע' רמב"ן לס' המצות שרש ראשון, והשתא ניחא מש"א פתחי נדה, ומפתחי נדה נשמר ממילא גם פתחי זיבה. ואע"ג דלר"ע שילהי מס' נדה ילפינן דין שומרת יום כנגד יום מקראי, אכן ר"א חסמא שהיה תלמידו של ראב"ע כנ"ל, ואיהו בר פלוגתא דר"ע וס"ל דהוא הלמ"מ, לה"ק גופי הלכות.

תוכן העניינים

אור הישר על משנה אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה