אור ברסלב
אור הישר על משנה אבות פרק ג › משנה י

אור הישר על משנה אבות· הרב שמואל יצחק הילמן

פרק ג · משנה י

משנה ט

רוח המקום כל שרוח הבריות נוחה הימנו נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו, והנה התוי"ט עביד צריכותא ע"ש. משמע דקשה ליה מדוע לא נוכל להבין את הלאו מכלל ההן, וע"ש עוד במפרשים, ולעד"נ דכל דבריהם סובבים אם נפרש דברי חכמי המשנה דקאי רק על כלל הנהגת האדם, אולם י"ל עוד דמשנתינו כללה עוד אגב אורחא נם פרטיות מעשה בני אדם דלפעמים מסופק האדם אם טוב עשה בזה או רע דוגמא דאמרינן בברכות כ"ג ע"א אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואינם יודעים אם על הטובה מביאים או על הרעה הם מביאים אמר הקב"ה בין טוב לרע אין מבחינים והם מביאים קרבן לפני ע"ש, ובענינים כאלו יש הרבה פעמים מקום להסתפק אחרי דחז"ל אמרו בנזיר כ"ג ע"ב גדולה עבירה לשמה, ממצוה שלא לשמה ובברכות ס"ג ע"א אמרינן בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה ע"ש, ולפ"ז אם לכתחילה עשה לשם שמים מ"מ לבו נוקפו, כיון דע"פ ראות עין האנושי עכ"פ עבירה עשה בפועל, וא"כ מאן מפיס אם לפי רוח המקום נחשבת זאת למצוה כפי מחשבתו וכוונתו לטובה. או יהיה נדון לפי מעשיו בפועל, על זה אמר התנא דבדברים אלו אפשר להבין מדעת הבריות, ואם דעתם נוחה הימנו בפעולתו זו, אז גם רוח המקום נוחה הימנו, ואע"ג דלעין הרואה נחשבת לעבירה. כדאשכחן באליהו בהר הכרמל שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות, ונסתייע על ידו קידוש השם גדול לעיני כל ישראל, ומן השמים הסכימו על ידו וע' ברש"י ברכות שם, וכן במעשה יעל שהפקירה עצמה לזנות כדדרשינן בנזיר כ"ג ע"ב, ומעבירה זו נצמחה תשועה לכל ישראל, וכן להיפוך אפילו אדם לומד תורה אבל הוא לקנטר ולקפח בזה אחרים, ע"ז אחז"ל נוח לו שלא נברא כדהבינו התוס' בנזיר שם, ועל כגון זה אמרו ביומא פ"ו ע"א מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו כו', ועפ"ז רישא וסיפא דמשנתינו שניהם צדקו יחדיו, ברישא איירי שעשה עבירה לשם מצוה, בזה רואין אם רוח הבריות נוחה הימנו אז גם רוח המקום נוחה הימנו, וסיפא איירי שעשה מצוה לשם עבירה, ובכגון זה הלא אין רוח הבריות נוחה הימנו, אז גם רוח המקום אין נוחה הימנו.

תוכן העניינים

אור הישר על משנה אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה