אור הישר על משנה אבות· הרב שמואל יצחק הילמן
פרק ב · משנה טו
ר"ט אומר היום קצר כו', הנה הקדים הקדמה זו מפני סיום דבריו לא עליך המלאכה לגמור כו' דאל"ה מי לא ידע קיצור ימיו של אדם במה נחשבים נגד אלפי שנה שעברו ושעתידים לבא, ולפחות אם היה יודע זמן פטירתו מן העולם אז היה יודע איך להתחשב עם הזמן לפי ערך המלאכה העומדת לפניו, אכן יום המיתה מכוסה מבני אדם כדאמרינן בפסחים נ"ד ע"ב, ואף כי ודאי לטובה תחשב כמובן. אבל בנוגע לפעולתו עם ערך המלאכה שלפניו לגריעותא תחשב, כי תמיד יחשוב על אפשרות של ביאת שמשו הפתאומית, ומצד אחר יראה מלאכה מרובה כזאת לפניו, כן מי לא ידע שהמלאכה מרובה וחז"ל אמרו בעירובין כ"א ע"א דכל העולם כולו אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה, והפועלים עצלים הם אברי הגוף לקבל עליהם נוסף על צרכי הגוף מלאכת קודש מרובה כזו, ורק משום הנחמה שאח"כ נאמרו לא עליך המלאכה לגמור כו'