אור הישר על מכות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ז.
אי לית ליה ללוה לאו בתר ערבא אזיל מלוה, ע' מחנה אפרים ריש ה' עדות וע"ע בת' הריב"ש סי' תכ"ו.
במשנה כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידים אנו באיש פלוני שנגמר דינו בב"ד של פלוני כו', ע' קצוה"ח ס"ס ל'.
שם ר"ט ור"ע אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם רשב"ג אומר כו', ע' בת' מהרי"ק סי' פ"ז ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רכ"ו.
שם ורבנן היכי דייני כשמואל דאמר שמואל במנאפים משיראו כמנאפים, ע' נובי"ת חאה"ע סי' י"א בהגה"ה ובאבני מלואים סי' י"א סק"ו ובס' חזקה רבה חי"ד סי' מ"ב ובחאה"ע סי' ו'.
רש"י ד"ה אילעא וטוביה עידי הלואה היו כו', ע' ברא"ש ובת' לחם רב סי' כ"ד.
רש"י ד"ה מפני זכותה של ארץ ישראל. אולי תועיל למצוא לו פתח של זכות. ע' בת' משיב דבר ח"ד סי' ט'.
תוד"ה דילמא בסה"ד. כגון שהיה קדום של מוח מגולה וראו שהיה שלם ובא זה ונקבו להרגו, ע' בס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ב'.
תוד"ה כמכחול. ועוי"ל דאיכא למימר שהמחלל אינו טרפה כו', ע' מהרש"א ובתומים סי' ז' סק"ז.