אור ברסלב

אור הישר על מכות· הרב שמואל יצחק הילמן

דף ו:

דף ו.

במשנה לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין והשנייה פטורה, ע' דורש לציון דרוש י"ג ובתומים סי' ל"ח.

שם דבר אחר ע"פ שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן, ופירש"י צריכין הדיינין שיהיו מכירין בלשון העדים ולא שיעמידו מליץ בינותם, וכן בפירש"י בפ' שפטים כ' דהאי תורגמן קאי על העדים, אבל הרמב"ם פכ"א ה"ח מה' סנהדרין מפרש דקאי על הבעלי דינין, ועקבותיו לא נודעו דהא במשנה סמיך האי דינא עה"כ ע"פ שנים עדים, ואיך הסיב משנתנו על הבע"ד, ואף דחד טעמא הוא דאם התורגמן יטעה קצת בלשון הדובר בו, וע"פ טעותו ימסור הדברים כן לב"ד הרי יצא מזה משפט מעוקל, ולפ"ז מאי נ"מ בזה בין בע"ד לעדים. אכן עכ"פ הי"ל להרמב"ם להזכיר בדבריו גם עדים. דהא בעדים איכא ג"כ משום לתא דעד מפי עד ומשום עדות שאי אתה יכול להזימה, וע' בת' רדב"ז ח"א סי' של"א וצ"ע כעת.

שם תניא נמי הכי לא יומת ע"פ עד אחד להביא שנים שרואין אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה ואין רואין זא"ז שאין מצטרפות, ע' ברמב"ן לסה"מ מצות ל"ת תשיעית השכוחה לפי דעתו מהרמב"ם ז"ל.

שם א"ל ההיא ר' יוסי ב"ר יהודא היא דתניא כו', ע' תוי"ט לקמן פ"ב מ"ג ד"ה ר' יוסי ב"ר יהודא ובמש"כ בחידושי לקמן ד"ט ע"ב.

שם והתנן שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן כו', ע' תשב"ץ ח"א סי' קכ"ח וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ק"ב.

רש"י ד"ה לבועל את הערוה שיש די בראיית כל אחד ואפ"ה לא מצטרפי. ע' רמב"ן לסה"מ ל"ת ר"צ.

רש"י ד"ה בד"נ, כששנים רואין מחלון זה ושנים מחלון זה כו', ע' קצוה"ח סי' ל"ו סק"ב ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רכ"ז.

רש"י ד"ה לעוזי בעלי לשון אחרת שאין הדיינין מכירין בה, ע' תומים סי' י"ז סק"ו ובשער משפט שם סק"ג.

תוד"ה בדיני נפשות. ונראה דע"כ האי קרא בד"מ קאי דעד אחד מועיל לממון דלשבועה מיהא איתיה, ע' נובי"ק חאה"ע סי' ע"ב ובת' הגרע"א סי' ק"ד.

תוכן העניינים

אור הישר על מכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה