אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לז:
יתר על כן אראב"י לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה לזה ונמצא אח נושא את אחותו כו'. הנה דין זה כמו שהוא בברייתא פסקו בטושו"ע סוף סי' ב', וזהו נמי מש"כ הרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל מ"ג סי' ז' דעל זה ראוי לעשות תקנה בחרמות ונדויין וקנסות ע"ש, אבל מש"כ המחבר שם סי' א' סי"א וז"ל טוב לעשות תקנה בחרמות ונדויים על מי שישא אשה על אשתו ע"כ דבר זה יש לו שייכות רק לחרם ר"ג שלא לישא שתי נשים אפילו במקום אחד המבואר בסעיף יוד הקודם לזה, ובבאר הגולה ציין המקור לדברי המחבר בסי' א' שם שהוא מתשובת הרא"ש הנ"ל, ובודאי כתב כן מפני שבב"י גופא סוף סי' א' סמיך דברי הרא"ש אצל הדברים השייכים לחרם ר"ג, ועל שניהם ביחד אתפלא דלא זה המקום, דהרא"ש איירי רק במי שנשא בשני מקומות ע"ש. אך י"ל דהתקנה שלא לישא שתי נשים נחוצה, דבזולת התקנה יכולה התקלה לבא שישא את שתיהן משתי מדינות ונמצא אח נושא את אחותו, ונלע"ד דכל מש"כ הרגיש הגר"א ז"ל בביאורו ע"ד המחבר בסי' א' שם ולהכי כתב בס"ק ל"ד ע"ד התקנה וז"ל מחמת קטטה כנ"ל ועיגון וגם משום הא דאמרינן בפ' החולץ לא ישא אשה במדינה זו כו' עכ"ל, וכוונתו דעצם התקנה היא משום קטטה כנ"ל, ויוכל לבא מזה גם לעיגון, וגם משום הא דאמרינן בפ' החולץ לא ישא אשה במדינה זו, פי' דחשש תקלה זו תהיה ג"כ נשמרת ע"י כלל התקנה כנלע"ד, וע"ע ברמב"ן לסה"מ שרש חמישי.
שם ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ק"מ.
שם א"ל רב משרשיא מי דמי התם אינהו ודאי ואיהו ספק הכא אידי ואידי ספק. ע' בת' הרא"ש כלל פ"ד סי' ג'.
שם להא דמיא לספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם גופיה דהתם אמרי ליה אייתי ראיה דאתינא את ושקול, ע' בת' הרשב"א סי' אלף ד"מ.
שם דתנן מי שהלך למדה"י ואבדה לו דרך שדהו אדמון אומר ילך בקצרה וחכמים אמר' יקח לו דרך כו' ע' תומים בסוף קונטרס תקפו כהן.
תוד"ה יחודי. ויש כאן פת בסלו כיון שאם היה רוצה היה בא עליה וכיון שפעמים לא היה בא עליה לא מיחמדא ולא חזיא כו' ע"כ, והנה מלשון התוס' וכיון שפעמים לא יבא עליה כו', משמע דהתנאי עמה היה רק על היחוד. כדהאריכו התוס' והתו"י ביומא י"ח ע"ב ע"ש, ומשום דברירת הנשואין לאו בידה הוא לא מיחמדא ולא חזיא, ומיהו אכתי קשיא כיון דהברירה בידו לבועלה, דילמא בשעת תביעה רואה טיפת דם חימוד ונאבד, ומזה ראיה דגם הכא ס"ל להתוס' כהט"ז בסי' קצ"ב סק"א דאם בעלה תיכף משנתפייסה מותרת בלא שבעה נקיים, וע' בקונטרס תפארת ישראל על ה' נדה מהגאון בעל כו"פ ובדגול מרבבה שם ובמש"כ בחידושי לנדה ס"ו ע"א וע"ע בראבי"ה סי' קצ"א ובת' הריב"ש סי' שצ"ה.